מסע ההשתלבות – הר שסטה בחורף 2025

---

המסע של ההשתלבות

מסע ההשתלבות להר שסטה בחורף של 2025 מביא ריח שונה—שחרור מהישן, שהוא השער הראשון להתחלת כל מסע. אחרי שחצינו את האוקיינוס הגדול והשארנו מאחור את השגרה הלחוצה שלנו בישראל, שבע נשמות, שנבחרו בקפידה למשימה זו, התאגדו יחד.

שניים חודשים לפני המסע, בפגישה של מנהיגי שסטה, הכהן הגדול אדמה הנחה אותנו: "אתם, בתאורת טלוס של המזרח התיכון, מתמודדים עם התרחבות נוספת. אח ערבי-ישראלי יצטרף אליכם, ושערים חדשים ייפתחו לפנינו."

הקשבתי ושחררתי את הקריאה ליקום. במציאות של היום, במיוחד אחרי המלחמה האחרונה, הכל כל כך רגיש. שחררתי. לא חיפשתי. אבל ידעתי שבזמן הנכון, זה יתממש, בדיוק כפי שאדמה מראה וכפי שבריאה מתפתחת.

ימים חלפו, וכרגיל, עצרתי בקפה בצומת סביון, משאיר את המכונית שלי לשטיפה. סיפרתי לכולם על הכל—מלבד שסטה. הוא ניגש אלי—חבר שמנהל את שטיפת המכוניות—ושיתף אותי בכאב הלב שלו על אובדן אישי. הקשבתי. הוא ביקש את עזרתי; הוא הבין שאני מוביל מסעות ורצה להצטרף. הסתכלתי עליו ואמרתי, כמו תמיד: "בשמחה, אשלח לך את הפרטים."

הוא התעניין, ובאותו יום, הוא נרשם. אחסן הוא שמו—ערבי-ישראלי שעיניו זורחות באור. כשסיפר את סיפורו, הרגשתי את כאבו. כשביקש לבוא, הסתכלתי עמוק לתוך עיניו וראיתי את האור.

שחררתי ציפיות, וככל שחלפו הימים, הוא הכין את עצמו למסע ברצינות רבה. לא הרשיתי לשיפוט לחדור; אדמה אמר לי—זה הוא. כמה אנחנו כלואים בדפוסים ישנים, כמה אנחנו מקודדים בתרבות שלנו לפחד מאלה השונים. במיוחד בזמנים אלו.

צאנו למסע, שבע נשמות נפגשות. האנרגיה התעבתה מיום ליום. הוא עזר, תמך, חייך והבין... כל כך עמוק. עוד נשמע עליו, שליח אור. מסע טלוס עובר דרך שערי אהבה, קבלה ואמונה.

העלייה למחנה סוסים

אדמה הנחה אותי ואת הקבוצה מדי יום. ואז הגיע הקריאה ביום שמשי בדצמבר לעלות על ההר. ההר היה פתוח, חופשי משלג כבד. הקריאה הייתה לראש הר שסטה—ל"מחנה סוסים," שם יש מעיין זורם ומבנה אבן עתיק למטיילים.

חיברנו את עצמנו לרוח ההר ונכנסנו לשערי השביל, עוברים דרך שערי סלעים ועצים. נעינו דרך שבילים מושלגים שהובילו אותנו עמוק פנימה. ממש לפני השער המרכזי, עורב שחור חלף על פניי, צופה בי כאילו אומר: "אני מכיר אותך ואת הקבוצה נכנסת," ואני השבתי: "תודה."

הסלעים והעצים דיברו. שליחי האור היו כל כך נרגשים כשנמשכנו עמוק יותר, מטפסים גבוה יותר ויותר. כמה חברים הרגישו את הקושי הפיזי של הטיפוס, אבל הלב והפאשן שלהם לא נתנו להם לעצור. פרצנו "תקרות זכוכית." בכל קושי, הייתה תחושה של סיפור גדול מת unfolding as we continued upward.

רוח שסטה העבירה מסרים, מספרת על העמים העתיקים של הארץ הזו. ראיתי אותם בטקסים עתיקים, מודים לרוח ההר ולכל השפע שהיא מספקת. מים זורמים טהורים שמעניקים ריפוי, רוח מלטפת שמלחששת את סודות שסטה. החברים נעו מעלה, כמעט מרחפים.

הגענו לפסגה—או שמא זו הייתה ההתחלה? הגענו למבנה האבן העתיק, השמש חיממה אותנו, המעיין זורם. ישבנו יחד במעגל, והכהן הגדול אדמה הגיע למסור מסר נוגע ללב לקבוצה.

המסר מאדמה

"ברוכים אתם, ילדים של אלוהים. אתם ברוכים על ההישג האישי שלכם, על רוחכם האלוהית ועל רצונכם. כאשר נשמה מגיעה לכדור הארץ הזה, אני רוצה להזכיר לכם שהיא עובר סריקה מסוימת של מסע חייה. הנשמה בוחרת את הצמתים המרכזיים שבהם יהיו השיעורים המרכזיים של חייה. זו הנשמה שבוחרת את מקום מגוריה ואת הנשמות שסביבה. בעידן הזה, הייתם ברי מזל להיות ערים בגופכם ולצפות במסע הנשמה שלכם. האם לא הגעתם כאן כדי לצפות? כל אחד ואחת מכם יש רצון להתקדם לשלב הבא במסע חייכם. לכן, אינכם יכולים לעצור את עצמכם, כי הנשמה שלכם יודעת שזה הזמן שלכם להתקדם. כדי להמשיך במסע, יש צורך ביכולת ובבריאות שמגיעות מהבנה של כל ארבעת הגופים הנוכחים במסע שלכם: הגוף פיזי, שמחבר את מהותכם כבית; הגוף רגשי, שיש לו יכולת לשלוט ברגשות כמו מעיין מתפרץ; עליכם להיות מודעים לתודעה האישית והקולקטיבית שלכם; וחיבורכם לאלוהי ולרוח הגדולה—הגוף קריסטלי, שעליו עבדנו בימים האחרונים. אני שמח לראות אתכם, המועמדים להעלאה. לכל אחד מכם יש סיפור חיים נוגע ללב ומסע. הגעתם היום כקבוצה, מיועדים להגיע לנקודה הנוכחית הזו. בנקודה הזו, השפע גדול. המעיין מעניק ריפוי לגופכם; שתו מהמים וקבלו ריפוי ייחודי. אני מבקש מכם היום להסתכל על מסע חייכם עד לנקודה זו, כי מסע חדש עומד להיפתח מרגע זה. קחו כמה רגעים וראו מה מתרחש. הרגישו מה קורה וחיו את הבריאה החדשה. נמשיך את התהליך המשותף שלנו בימים הקרובים."

שאלות ותשובות

שאלה: האם אני יכול לדעת מהי המשימה שלי?

אדמה: "המשימה היא ייחודית לך. לפעמים אינך יכול לראות את המלאות של שירותך. תוכל לראות את המשימה המלאה כאשר תודעתך תיפתח, דרך ריפוי הגופים הפיזיים, הרגשיים והקריסטליים, והחיבור בין השמים לארץ."

שאלה: איך נוכל להרגיש או לדעת שהאנשים מטלוס איתנו?

אדמה: "התחושה של הגעה לממד החמישי ותחושת האחים שלך מטלוס נובעת ממקום אחד בגופך: הצ'אקרת הלב. הלב הפיזי הוא השער שמעניק לך את היכולת לתקשר עם משפחתך מטלוס. כאשר אתה נמצא בחמלה ובקבלה של ה'אחר', כאשר אתה מבין את הסיפור האישי של אחר ומאפשר ללבך לקבל ללא תנאים—אז שערי טלוס פתוחים. אנו מזמינים את אלה שלבם טהור ומכיל אהבה רבה; שערי האור פתוחים לפניכם."

שאלה: האם הצלחתי לפתוח את ליבי לחלוטין?

אדמה: "אהוב, אתה עשית מרחק נפלא בזמן קצר מאוד. אני רוצה לומר לך שבביתך יש מועצה שלמה לומדת מהדרך שלך, מהקדשתך, ומהעובדה שאתה מתרגל את חוכמת הלב, הרכות והאהבה שוב ושוב. ריפאת קארמות עתיקות ברמה הנשמתית. אתה חופשי ומשוחרר, ולכן עבודתך מביתך כל כך ברוכה. האמינו מלבכם, באהבה. ברמת נשמתך, אתה חופשי ומשוחרר."

שאלה: איך נוכל לדעת שאנחנו במקום הנכון, במשימה שלנו?

אדמה: "הגוף הוא כלי נפלא. כאשר אתה מתחבר לפיזיולוגיה, תוכל לדעת שהגופים שלך הם נדנדה אנרגטית. האנרגיות הן מה שמניע אותך. במקום שבו נעים וטוב, הלב מתרחב, ותשמע אור, תקווה, חזון ותפילה. כאשר זה לא טוב לך, אתה מתכווץ ומרגיש מחלה. הרגישו והעניקו לגופכם את מקומו. הידע על גוף האדם נדיר בזמן הזה; גופכם הוא פליאדי, נוצר על ידי ישויות כוכב. יש לכם את היכולת להעניק לגופכם את התנועה המתאימה, לתת לו לספר לכם מה נכון לכם, ולזכור את יכולותיכם שוב בעידן הזה."

"אהובים, הבחירה שלכם היא זו שמגיעה מהנשמה שלכם הנמצאת בגופכם. אפשרו לעצמכם לחזור ולזכור איך לחבר את העולם הפיזי לעולם הרוחני. אתם במסע ההשתלבות; אתם מגשימים את כוח האור שלכם בעידן החדש הזה. אני מברך אתכם בהשתלבותכם. אני אדמה."

החזרה

נשמו, הרגשנו את התדר שהתרומם. לקחנו זמן להתחבר; כל אחד מצא את מקומו. ראיתי סלעים מסודרים כמו שביל והתחלתי ללכת עליהם, משאיר את אזור המעיין לכיוון השביל המוביל לפסגה. רגליי נשאו אותי קדימה במהירות עד שהגעתי לעץ. הוא הזמין אותי לשבת על ברכיו. ישבתי; השמש חיממה, והפסגה הייתה מאוד, מאוד קרובה.

סגרתי את עיניי וראיתי אותה ממש מול עיניי—צלסטיה. הרגשתי את ליבי מתרחב כל כך. הייתי כל כך שמחה להיות עם עמי, עם אנשי טלוס. אדמה הגיע, וראיתי את עצמי אחרת—ראיתי את עצמי המקביל מטלוס.

הכהן הגדול אדמה דיבר איתי והראה לי את הדרך של האנושות: המאבק המתמשך של אור נגד חושך, הלגיונות של אור עובדים יחד. ראיתי את הניצחון של ילדי האור ואת הסיפון של החושך מהכדור. הם לא יקבלו יותר מקום. אכן, אלה עם לב טהור ותודעת אור פתוחה ימשיכו לנוע על פני האדמה.

ראיתי את קהילת טלוס גדלה ואת תפקידי בקהילה הגלובלית. יותר ויותר שליחי אור יתעוררו. חידוש על פני כדור הארץ. זמנים של רוגע ואחדות. ליבי התרחב, ושלחתי הגנה לילדיי ואהוביי, אסירת תודה על הזכות להוביל, להיות, לראות.

אדמה עטף אותי באור זהב-כחול. נשמתי אחרת, דרך כתר ראשי. פתאום, הרגשתי את אדמה עוצר את הכל: "התעוררי, בת אהובה. אספי את הקבוצה. הגיע הזמן לרדת מההר. הזמן לצידך עד השקיעה."

קפצתי והחזרתי את עצמי לקבוצה. במהירות, ירדנו. בחישוב מהיר, ראיתי שנגיע לאזור החנייה בדיוק בשקיעה. הלכנו והלכנו; השמש שקעה, הצבעים על ההר השתנו, ורכות הייתה נוכחת. דאגתי להזיז את הקבוצה במיקוד. בשער המרכזי, ראיתי שוב את העורב השחור. הוא בא לראות אותנו יוצאים מהשער.

יצאנו. הגענו בדיוק בשקיעה. דיוקו של אדמה. חייכתי בלבי. השתלבות—מסע נוגע ומלא עוצמה. כל החברים היו כל כך שמחים. כולנו היינו מלאים בהכרת תודה.

מסע ההשתלבות – סוף 2025. איתכם בשירות האור,

אני איילת.