התעוררות האור: מנבואות השקר אל שער טלוס
- איילת סגל

- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 2 דקות

הם יודעים,
אלו ברי ההשפעה, אדוני המטריקס הישן. הם לא נוקטים עמדה פוליטית, הם ממתינים בשקט, מתבוננים במערכה של המלחמה או באירוע הבריאותי. הם בוחנים את תודעת ההמונים – האם היא עדיין כבולה בתדר הפחד של המימד השלישי? האם נבואות השקר והפרד ומשול עדיין מנהלים את הלב האנושי?
הם מתבוננים, מתעלמים מכאב העם, כי מבחינתם האנושות היא משאב אנרגטי. הם מנהלי הפלנטה שתודעתה נפלה אי שם, בימי שקיעת למוריה ואטלנטיס, לפני מאות אלפי שנים. הם שלחו זרועות לכל תחום – לכלכלה, למזון, לרפואה, ואפילו הגיעו לחלק מהמנטורים הרוחניים ...אנשי הדת ושחקני הוליווד האהובים .
אבל הם שכחו את הזיכרון הקדום השמור ב-DNA שלנו .
וההמונים, כעיוורים באפלה, נעים מפיסת מידע לפיסת מידע מחפשים את הפאזל הלא נודע . כך בתוך החשכה , החלה להדהד קריאה ממעמקי הנשמה הלב הוא שלחש , הוא שכיוון ,אל למוריה אל לב טלוס , האור נשק ללבבות האנוש, לאלו הלוחמים והלוחמות שנזכרו שהם אינם עבדים, אלא בני ובנות האלוהים.
אלו שידעו לומר לא!
לא למרוץ העכברים, לא למס העבדים התודעתי. הם החלו לתקשר עם הבורא ועם אחינו ואחיותינו המוארים מערי האור התת-קרקעיות. הם בחרו בטוהר המידות, באהבה ללא תנאי, ובשירות למען הכלל – כפי שנהוג בהלכות הממד החמישי של עיר האור ~טלוס.
הם יצאו והקימו קהילות של שיתוף ואחדות, ערים ירוקות שהן השתקפות של גני למוריה עלי אדמות. הם יצרו קשרים טלפתיים ורוחניים עם בני דמותם בכל העולם, מתעלים מעל הגבולות והשפות, מתחברים לרשת הקריסטלית של הפלנטה.
הם מצאו את המרחבים שמעבר להרים, את "טלוס שבלב", והקימו את עולמו של בן האנוש החדש.
סבלנות חבריי, כי הדור הצעיר – אלו שהגיעו לכאן עם נשמות עתיקות של "ילדי הקריסטל" ו"האינדיגו" – הם אלו שמאסו באשליות הטכנולוגיות ובגראס המרדים. הם עומדים לפרוץ קדימה. מתוך הקושי, הם ינהלו את מהפכת התודעה. הם לא יילחמו בחרבות, אלא בתדר של שמחה ואמת.
תם עידן ההפחדה. אתם הריבונים על המקדש שלכם – הגוף והנפש. בחרו אתם מה להזין בתוככם. כלכלת העולם הישן אולי תשתנה, אך השפע האמיתי נובע מהחיבור למקור. האנושות אינה עומדת להכחד, היא עומדת לעבור התעלות. שום רובוט לא יוכל להחליף את הניצוץ האלוהי שבכם.
חומת ברלין נפלה, מערכות פוליטיות מתפוררות, כי התדר של הפלנטה כבר לא יכול להכיל אותן. 78 שנות מלחמה הן רק רגע בזמן הגלקטי – עכשיו הזמן ללמוד לחיות בשלום, לא כי האויב נעלם, אלא כי הפכנו לישויות של אור שלא ניתן להכניע.
בחג הפסח השני, חג החירות הרוחנית, אני מאחלת לכולנו להיזכר בפשטות הלמורית. להתבונן בעיניו של השכן ולראות שם את עצמנו. הלבבות נפתחים, השערים לטלוס ולעולמות העליונים נפתחים.
בתודעה של אור ואחדות.
חג שמח.
התבוננו בימים הבאים במתרחש – לא דרך מסכי המחשב, אלא דרך עיני הרוח והאמונה שבליבכם.
אנו מאירים יחד -
אתם מוזמנים
המפגש הקרוב
לגיון האור במוצ״ש
21:21
אתכם טלוס למוריה , הבית של הלב







תגובות