סשן אישי עם הכהן הגדול אדמה - הישר מהר השאסטה - האבולוציה האנושית הרוחנית
אנחנו יושבים כאן כשההר ממש מולנו. אנחנו על הר שאסטה. עמוק מתחת למרחב בו אנו יושבים קיימת עיר האור הקריסטלית. מברכים אותנו.
בואו נאפשר לשדות שלנו להתרחב, וניתן מבט לשדה האור שמקיף אותנו, לשדה האור הקריסטלי.
ונראה את השדה ממשיך ומתרחב כי אין פה גבולות. מכיוון שאין גבולות, אנחנו עכשיו מקבלים מטלוס, ממעמקי מקדש החיים והתחייה, קרני אור זהב כתומות שנכנסות דרך צ'אקרת המין, ובצורה של ספירלה הן מתחילות להפעיל אותנו.
אפשרו לאנרגיה ולמרחב של המנוע בצ'אקרת המין להתחיל לפעול.
נשימות עדינות, ורק לתת לאנרגיה שמגיעה מהמקדש – החיים והתחייה – לעלות.
כל מי שמרגיש שהצ'אקרה נפתחת אט-אט, מכריז בקול: "הנני החיים והתחייה". (הקבוצה חוזרת אחרי המנחה: "הנני החיים והתחייה") "הנני החיים והתחייה". (הקבוצה: "הנני החיים והתחייה") "הנני החיים והתחייה". (הקבוצה: "הנני החיים והתחייה")
והאנרגיה ממשיכה לעלות בעמוד השדרה בספירלה, ומפיצה אור לכל הפורטלים הנוספים של הצ'אקרות שמתעוררות ומתחילות להיות באקטיבציה. ואנחנו הופכים להיות גוף אור כתום-זהוב של החיים והתחייה. We are the manifestation – אנחנו בעלי היכולת לברוא את הבריאה הקוסמית במרחב שלנו הרוחני והגשמי.
ננשום עמוק.
ראו עצמכם כמו שמש המאירה לכל כיוון. ואתם רואים עכשיו כיצד הגופים שלכם עומדים בסנטר יציב, מאירים כמו שמש, מלאים באור החיים והתחייה. כמה תשוקה יש בתוך עצמכם.
וקרני האור יוצאות ויוצאות ויוצאות, ואתם מתחילים לשלוח את קרני האור לאותם מעגלי בריאה בחיים שלכם, ומזינים את כל המעגלים בחיים ובתחייה – אם זה מעגל הזוגיות, אם זה מעגל השפע והרווחה. תדמיינו את מעגל השפע ורווחה נוכח גם בפן הגשמי וגם בפן הרוחני. אנחנו עכשיו בוראים עם להבת החיים והתחייה והתשוקה כאן על הר שאסטה את מעגל החיים והתחייה, הרווחה והשפע עכשיו. ראו את זה קורה במוטיבים בחיים שלכם.
קחו נשימה עמוקה.
המעגלים נפתחים, ואנחנו ממשיכים לעבוד עם החיים והתחייה והשמש המרכזית שאתם – אל מרחב הריפוי הפיזיולוגי שלנו. בואו נזין את הגופים שלנו, וראו את הגוף שלכם מתמלא בתדר החיים והתחייה. וראו כיצד התדר ולהבת החיים והתחייה מחייה כל אטום, כל אלקטרון בגוף שלנו הפיזיולוגי. תאים שהיו מתים ברגע זה מקבלים את מלוא האנרגיה לבריאה קוסמית חדשה. ראו את זה קורה, ותעברו סריקה על כל המערכות החיצוניות והפנימיות עכשיו – החיים והתחייה במארג הפיזיולוגי בגופים שלנו.
קחו נשימה עמוקה.
תעברו על כל החלקים.
"הנני החיים והתחייה לבריאות מושלמת בגופי הפיזיולוגי. הנני החיים והתחייה לקבלת והחיית מעיין הנעורים בתוכי. הנני החיים והתחייה לריפוי כל תא, אטום ואלקטרון, עכשיו."
ננשום עמוק.
ואנו ממשיכים עם היותנו מקור אור זהב. ואנחנו עכשיו מתבוננים בגוף האתרי שלנו. רואים שעם קרן להבת החיים והתחייה הוא מושלם בגוף האור הא. אין פרצות, אין סדקים, ואנו מחזקים את גוף האור האתרי שלנו עכשיו. עברו על גוף האור.
ומגוף האור אנו מקרינים את הבבואה ואת האור אל כל גוף הקריסטל האינסופי שלנו, אשר נושק ומגיע אל מקור הבריאה, אל מקור האלוהות, אל האני הנני הגבוה. אקרינו את האור אל הגוף הסיבתי האינסופי עכשיו.
"הנני אור אלוהי. הנני אור האלוהות. הנני אור אלוהות."
ננשום עמוק.
אנו עומדים כאן במרחב הזה עם גופי האור שלנו – כל גוף אור אחד שלכם בסמוך לגוף הפיזי, וממש מאחוריכם עומדת או עומד אחד מהמאסטרים הנעלים. אני מרגישה את הנוכחות והם איתנו – המאסטר אל מוריה, אלוהים מאסטריה, סננדה, ליידי נאדה, סן ג'רמן הנוכח ואיתו פורשיה. אנחנו רואים פה את לורד לנטו וקואן יין, פול דה ונישיאן ומאדר מרי (היא מרים), הילריון נוכח פה ונמצאת פה גאיה, ויקטוריה וסוקרטס נוכחים פה איתנו, נוכח פה איתנו סנת קומרה והמאסטר זוהר – נציג השמבאלה, נציגות הפליאדים – המאסטר זד, והכהן הגדול אדמה. והם מקיפים אותנו, כאשר מאחורי גוף האור שלנו הם עומדים יציבים.
והנה הכהן הגדול אדמה ויש לו מסר לקבוצה:
"מבורך אני אתכם, הנני אדמה. נשמות אור נצחיות שאתן, הנה אתם כאן על אדמת הר שאסטה. כמה רבות מכם ייחלתם לאותו הרגע ממש. אתם בעלי המניפסטיישן, אתם בעלי היכולת לברוא עולמות, הלא הנה ההוכחה לכך. כבני אנוש פעמים רבות מצמצמים אתם בתוך הגופים, גופי האורגניזם שלכם, את ההוויה האלוהית הגבוהה שהינכם, ובכך אתם מצמצמים את האור הענוג המגיע מקוטביות האלוהות במרחבי פורטלי הקוסמוס האינסופיים.
נשמות אינסוף אתם, אהובים ואהובות, אשר מגיעות לחוויה האלוהית – הגופים הפיזיולוגיים. הביולוגיה האנושית היא למתנת האלוהות. הלא תכננו בקפידה, ואומר אני תכננו כנציג מתוך יבשת למוריה העתיקה עוד בימים העתיקים, היות וידענו על אותה נפילה תהומית ואפילה אשר תגיעה באותה פלנטה. תכננו יחד עם אחינו בני הכוכבים, הפליאדים – אותם אתם מכירים, את תואי ה-DNA שיונחך בגופים האנושיים שלכם על מנת שתוכלו לשאת את האור גם בזמן הנפילה.
הצמצום היה הכרחי, מכיוון שאותם המאורות היו עודם במרחבים מסוימים. אך היה על האור לדעת לפלס את המקום מחדש על ידי אותה גופים אשר חדרו אל הקוסמוס, אל המרחב של הפלנטה, אל תודעת האלוהות שנכחה כאן. כוכבים רבים במרחבי הקוסמוס האינסופי התנפצו ונעלמו, חלק מאותם אלו איבדו את ביתם. אנחנו כאן בפלנטה הזו אפשרנו לאותם אלו שאיבדו את ביתם להגיע אל המרחב הפנים-פלנטרי ולקיים את החיים שלהם בערי האור – זה אשר עשינו.
לאט לאט ידענו כי יש את אותם הוויות האור הנצחיות, וזימנו אותם ופתחנו את אותו המארג מחדש מאותם הכוכבים אשר עודם נוכחים בתודעות האור הגבוהות. ראו מה קורה בזמן זה לפלנטה – תחילה, הצלחה נפלאה הייתה בתבנית האנושית של יציקת גופי האנוש. תבנית ה-DNA נוכחת כמעט ברוב האנושות אך לא בכולם. נוכחים אתם בין 20 ל-30 אחוזים אשר תבנית ה-DNA שלכם התפתחה דיו על מנת שתוכלו להיות איתי כאן במעמד הנוכחי המרגש, ולחוות את אותם מאורות ואת אותם ממדים הגבוהים.
על כן אהובים, מכיוון שאתם כאן יכול אני לשתף אתכם כי במשך עידנים רבים נעתם עם אותם הגופים וה-DNA המפותח והבאתם את האור שוב ושוב ושוב באותם גלגולי האינסוף. האור הוא זה אשר נכנס בגופים שלכם, כל אחד במסע שלו נושא את הזיכרון האקאשי הער האישי שלכם. לאט לאט הוא ייפתח, היו סבלניים. כאשר אתם מזינים את הגופים שלכם באור, הוא מגיע אל אותם סלילי ה-DNA בכל אחד מהתאים. כאשר אתם נושמים את פראנת האור, כאשר אתם מהלכים בהליכות הממד החמישי, אתם בעלי היכולת שלכם להיות כאחד בגוף הפליאדי. על כך אנו מלמדים בטלוס, ומזמין אני אתכם. המעגל הנוכחי הוא מעגל למידה וחניכה, והנה אתם כאן, עשיתם כברת דרך.
מדוע הגלגול הזה כל כך משמעותי? רבים שואלים אותי. הוא כל כך משמעותי מכיוון שהצלחנו להביא מאסת אור גבוהה מהרגיל של בני אנוש לחבור ולדייק את עצמם בתודעה עם הגוף הגשמי לאחד, ופתיחת סלילי ה-DNA – משניים לארבעה, לששה, לשנים-עשר ואף הדרך היא עד ל-36. כאשר אתם נעים בין המסך ומאפשרים לעצמכם לפתוח את סלילי ה-DNA והתודעה, אתם בעלי היכולת להבין את הוויית גוף האנוש ואת ההוויה האלוהית הנצחית שאתם, ולצאת מאותם המעברים של האגו הכובל, של השיפוטיות, של הקורבנות, של האני.
אהובים, אני שוב רוצה להציג בפניכם את עצמכם – הוויות אור אלוהיות. האם יכולים לראות אתם את עצמכם מעבר על אשר אתם נושאים בגוף האנוש, ובאותה תרכובת תרבותית אנושית דתית אשר הוכתבה לפלנטה על מנת לבצע שליטה המונית? ולכן אני מביא אתכם אל האור. השיבה הביתה היא זו אשר נותנת לכם את המאור להיות נשמות בעלות חופש נצחי. וכאשר אתם חשים את זאת, הביטחון שוב נוכח בגופכם הגשמי. האגו האנושי אשר הוביל אתכם להישרדות במשך גלגולים רבים נוכח הוא במקומו, ורואים אנו את אלה מאוזנים אשר חיים את מלוא האהבה.
אז אהובים, בעלי היכולת אתם להגיע לנתיב נשמתכם, אל הדיוק המרבי של הייעוד עליו אתם כל כך רוצים וכמהים להגיע. הייעוד הוא אותו מסע הנשמה אשר מגיע בזמן זה למרחב הארצי בתפקיד מסוים. הלא הייעוד הוא רב מאשר אחד הוא. אתם הלא מבינים את העולם הרב-ממדי כי אנו איננו אחד אלא הכל מכיל, מכיל, מכיל, מכיל באינסוף סביב האפשרויות הקוסמיות. אך אתם בוחרים, ואתם שבים. בוחרים את הגופים הטהורים, את אותו מיקום בו אתם נולדים, והנה אתם אומרים: 'מה תפקידי, מה עליי לעשות באותו המרחב הגשמי בפלנטה הזאת?'.
הפלנטה שלנו היא כה ייחודית, היא כה מגוונת, ולכן כה רבים רוצים לקחת חלק באותה למידה חניכה קוסמית של האלוהות האחת. בני האנוש מגדירים עצמם ושוב כובלים עצמם מאחד לשני בלמידה מסוימת, במקום מגורים, בדפוס מסוים שחוזר על עצמו. וראו איזה יופי, כי כל האנושות מגוונת כל כך בחזות, בניראות, באותם רבדים. אך דבר אחד הוא אשר מחבר את כולם – ניצוץ האלוהות הוא אשר בגופכם, אותה אהבה קוסמית אלוהית אחת של הבורא, הבריאה הגדולה.
ולכן אנו הקמנו את טלוס, לפתוח את אותם שערים ולומר לכל אחד מכם: מוזמנים אתם לבוא וללמוד ולזכור את אותה אהבה האחת, היא זו אשר הטמנו בלמוריה. מהות האהבה היא למוריה. מהות הפתיחה, מהות ההתחלה, באותה יבשת שהם העתיקה, אותם תרבויות אשר הגיעו לחיות – חיו בהרמוניה ואחדות זו עם זו, זו עם זו, ללא הבדלים, ללא חציצות וללא דואליות.
ועל כך היום אתם נוכחים, ואתם אלו הבוחרים. אתם בוחרים להיכן לשים את הזמן היקר שלכם במרחב הארצי – האם זה יהיה בלימוד וחקר הקוסמוס, או האם זה יהיה באותם הרגלים אנושיים? אתם אלו הבוחרים, כי אתם רוצים להיות. אתם הבוראים את עצמכם, והיפה הוא שיכולים אתם לברוא את עצמכם מחדש שוב ושוב ושוב ושוב. הלא פרק הזמן של אותה התחדשות היא שבע השנים בגוף האנוש, ובכל שבע שנים יש קפיצה תודעתית, קפיצה פיזיולוגית או על מארך ועל מארך – אתם הבוראים.
אני כל כך מאושר לראות פה שוב נשמות עתיקות שכבר פגשתי וראיתי, אני כל כך מאושר לראות את אותם נשמות שאזור וצלחו להגיע לרגע הזה. אתם בעלי יכולת ההגשמה והבריאה הגדולה. אני פותח את המרחב לשאלות לקבוצה, מוזמנים אתם."
משתתפת א': "אני רוצה לדעת האם אכן אני מוכנה לעשות טקסים שמנאמיים כמו שאני חושבת?"
המאסטר אדמה: "אהובה שאת, בת אור יקרה, מרפאה את באותם גלגולי העבר. אין כל אשר את נזכרת עכשיו, אין עשית באותם ימים עתיקים. חזקי את ליבך, תודעתך וחשיבתך החיובית. ראי את הטוב, ראי את עצמך באותה הגשמה אלוהית. בהחלט יכולה, מבורכת את לצאת מהלכה למעשה את אשר את מביאה. אנו איתך, מלווים ותומכים באותם מרחבים מקודשים. זהו זמן הבריאה. האם יש עוד שאלות?"
משתתפת ב': "כן, אני אשמח. אני אשמח לדעת אם אני באמת נשמה מאוד עתיקה, ומה... מה בגלגול הזה אני אמורה להתמקד בו ולעשות, מתוך כל הדברים?"
המאסטר אדמה: "אהובה שאת, נשמה יפה, בת אור, בת הטבע. במסע חיים זה לקחת על עצמך לפתור ולשחרר קארמות עתיקות בהם אחזת. תודה. זמן הריפוי הוא שלך, ועליך להמשיך לרפא את גופך ואת ליבך. להעצים עצמך באותה אמונה ובידיעה, כי כן את שייכת אל מרחב הפלנטה, אחרת לא היית בוחרת בגופך. כאשר את רוצה להישאר, גופך יהיה עמיד ואיתן. הבחירה היא שלך, כמו של כל נשמה, אם להמשיך לחוות את חווית הארציות או לעזוב לעולמות האור הגבוהים. האי תרשי אינסוף גלגולי העבר, והאם זה משנה במה ומה היית? מכל מקול. רוב הנשמות באות לחוות חוויות מסוימות, מגיעה את פה למרכז כזה, מגיעה את פה למרחב כזה לאפשר לעצמך לשוב אל אותם בריאות חדשות בחייך, מהיותך עוד אור יציב אשר מהדהד את מקור הנשמה שלך. והוא כל כך יפה, כל כך רחב, מלא צבעים. מבורכת את. האם יש עוד שאלות?"
משתתפת ג': "יש לי שאלה. האם אני אותליה ואני כוהנת, ואם כן – אז מה עליי לעשות בגלגול הזה על מנת לממש את השליחות הנשמתית שלי?"
המאסטר אדמה: "אהובה שאת, מבורכת את, אכן כוהנת אור. מחויבת את לתפקידך מבחירה. המושג כוהנת, המושג מאסטר, המושגים הללו הם מושגים אשר מאגנים אנרגיה באותה תודעה ערה אנושית בתפקיד. יכולים אתם להיות כוהנים, השאלה היא מעבר להגדרה המילולית האנושית אותה אתם מעניקים לעצמכם, מה אתם מבצעים באותה הגשמה אלוהית עליה האדמה כתפקיד בחיבור הרוח אל הגשמי. המושג להיות בתפקיד הוא כמובן להדהד את האור בכל רובדי חלקי גופך באותה מחזוריות אנושית בה את פועלת. את מבורכת על העשייה ועל חיבורי האור. הכהונה ניתנה לך היות כי רמת תודעתך היא יכולה להבין ולראות ברמת ההמשגה האנושית, וברמת הכיול וההגשמה את אותה תעודת אור גבוהה. ואכן מבורכת את באותם ימי למוריה היית ולקחת חלק במקדשי האור. המשיכי את נתיב הלמידה, החוכמה והפתיחה מליבך המקודש, מבורכת. האם יש עוד שאלות?"
משתתפת ד': "אני אשמח. אשמח לדעת מה הייעוד שלי."
המאסטר אדמה: "נשמה אהובה שאת, ואם אומר לך כי ייעודך הוא להיות אלוהות, האם תקבלי זאת?"
משתתפת ד': "כן."
המאסטר אדמה: "המשיכי בצמיחה בלמידה וחקר, ואת האור שלך הפיצי לכל עבר. את קטליזטור ער בעלת היכולת להנחיח את עולמות האור בגוף האסי, במרחבים שלך. את האלוהות, מבורכת. תודה. האם יש עוד שאלות?"
משתתפת ה': "אני אשמח... מה עוד עליי לנקות מתוך הזיכרון התאי על מנת להיות צינור טהור ומושלם של האהבה האלוהית?"
המאסטר אדמה: "שמש אור את, מקרינה את אורך לכל עבר. נשמה עתיקה מהלכת כאן על אותה אדמה. ומה אם אומר לך כי זה הזמן לחגוג ולחיות את היותך, ולשחרר את אותם מקומות הכואבים מליבך, ואולי זה הזמן להתחבר אל האור אל אותו המקור לחייך ולרקוד? ממליץ אני לך ללמוד את אותה נגינת החליל אשר בה השתמשת באותם הימים, נגינה קוסמית מיסטית אשר מובילה את אותם נשמות אל ביתך היפה. המשיכי את להדהד את אורך בריפוי לגאיה, לאותם בני אנוש, נוכחת את כשמש אור, מבורכת. האם יש עוד שאלות?"
משתתפת ו': "כן, אני אשמח. אני עוסקת כבר שנים בלמידה, התפתחות ועשייה בתחום הריפוי ועוד תחומים נוספים. עצרתי קצת השנה כדי לדעת באמת, לדייק יותר את הדברים שלי, את העשייה שלי. והאם שמי הוא לינדה... האם שמי הנוסף הוא לינדה?"
המאסטר אדמה: "בת אור אהובה, יודעים אנו מי את. מבורכת את לינדה, בת האור. במרחבי הקוסמוס נודדת את, והגעת הנה לפתח למוריה לשוב ולרפא את ליבך הכואב הפצוע. שחררי אהובה את אשר כאן יושב, שחררי את אותו המוח הקריסטלי אשר פועם. זה הזמן שלך לחבור שוב לליבך, לרפא כאבים מאותם גלגולים, מאותם מקומות בהם היו אותם תהומות. דעי כי כל אשר עברת הוא על מנת להביא אותך לפתחון ליבך. יכולה את להרפות, להרפות, להרפות את אותה אחיזה. תחילה הרפי והיי את אותה אנרגיה אשר מביאה את לינדה. חקרי את השם, את התדר, הטעם, הטון, והיזכרי שוב את אהובה מליבך המקודש, מי את. מבורכת. האם יש עוד שאלות?"
משתתפת ז': "אני רוצה לשאול אם יש לי איזשהו תפקיד לעשות שקשור לשמש וירח?"
המאסטר אדמה: "מאותם עיני הכוכבים אשר מביטים אל המרחב, נוכחת את מכוכב כור רחוק בקוסמוס האינסופי. הגעת לכאן אל הפלנטה לחקור. יודעים אנו כי לא היו רגעים קלים בעולמות החקר, ולעתים חשת כה בודדה ולא מובנת. עיני הקריסטל שלך הם רואות אל מעבר, ומשום הצטמצמת עצמך ושכחת את החקר בתוך הסך האנושות אשר אותם את כוללת בתוכך. וזה הזמן שלך לראות את אשר את רואה, להביא את אותם מידעים לכתיבה כי הם כה חשובים, גם את אשר את חושבת כי את ממציאה. המשיכי לראות מבין השמש, הכוכבים והירח את הקוסמוס האינסופי, ואת התוואי החדש ואת התנועה של הפלנטה שלנו במרחב החדש. האם את מבינה את שפתי?"
משתתפת ז': "כן."
המאסטר אדמה: "מבורכת את, את לא לבד. צוות בני הכוכב שלך איתך. האם יש עוד שאלות?"
משתתפת ח': "כן. אני נכנסת לתקופה חדשה עכשיו, ואני מבקשת עצה למסע שלפניי."
המאסטר אדמה: "בת אור אהובה, אחות למוריאנית. כוהנת אור את, מרפאה. ואכן את יוצאת להיולד מחדש, להביא את מלוא אורך אשר הענקת מליבך הרחב, הענקת, הענקת, הענקת. נתת את הכל והנה חזרת והגעת אלינו, ואנו עוטפים אותך בשיבתך הביתה. את תחווי את אותה חניכה אלוהית, ותדעי בדיוק מה להביא לאותם מרחבים. היי סבלנית ואפשרי ללב שלך למלא עצמו יחד עם אחיותייך בשמחת הכהונות, מבורכת את. האם יש עוד שאלות?"
משתתפת ט': "אני רוצה לבקש לברך את עם ישראל, וגם לשאול אם יש לי שם רוחני ומאיזה כוכב אני."
המאסטר אדמה: "אז תחילה רוצה אני לשתף אותך ואת הקבוצה המופלאה כי עם ישרא-אל הינו מבורך, הלא יודעים זאת אתם בתוך הווייתכם. רבים מכם גם יודעים את אשר עליכם לעשות באותו המרחב בו אתם נוכחים, להשיב מחדש את אותם מאורות לאותם העידנים טרם ימי הנפילה והאפילה, ועל כך אנו פועלים. המרחב של העם נושא את תהודתו לאחדות עם עמי הפלנטה כולה.
ובאשר לך אהובה, במסע האישי שלך, אפשרי לעצמך תחילה לרפא את ליבך הכואב. חברי לאותה ילדה פנימית, אפשרי לעצמך להיות באהבה האלוהית. ככל שאת תשחררי את אותם מכאובים, אט אט הצוהר אל הדמות המקבילה שאת ייפתח. הלכת פה במרחבי הפלנטה באזורים רבים, אין אני זה אשר יאמר לך את ייעודך אלא את אהובה, כאשר תיפגשי עם אותם ממדים מקבילים ואותה היזכרות תיפתח. על כן הוזמנת להגיע עם קבוצה הנושאת תדר גבוה זה, עם האחים והאחיות שלך. אפשרי לעצמך לקבל. התבונני באותם קסמים המתרחשים בחייך, אבות אבותייך איתך. את מבורכת. האם יש עוד שאלות?"
משתתפת י': "כן, מדוע הגעתי למסע הזה, ומסר בבקשה להמשך הדרך שלי."
המאסטר אדמה: "אחות אהובה, את השאלה מדוע הגעת אל המסע הנוכחי שאלת את עצמך כבר ביום שבו נרשמת, הלא כן?"
משתתפת י': "כן."
המאסטר אדמה: "אם כך את יודעת מדוע הגעת אל המסע. המשיכי ותתמקדי באותו התוואי בו הרגשת בליבך את אשר את מעוניינת ללמוד ולחקור. הפתיחה החדשה שנוצרה בקו חייך מאפשרת לך לצאת אל מעבר אל אותם הכבלים אשר הושמו בתוך המוח שלך האנושי, ואכן הוסרו. רוצה אני לומר לך כי את פתחת לעצמך את ציר החופש, ולכן הלמידה מתחדשת. אספי אל הווייתך את אותם הכלים, כאשר הכלים הללו רבים הם לבצע תיקון קארמתי באשר עשית באותם גלגולים עתיקים.
כיצד עושים זאת את שואלת? מתוך הלב המקודש אנו פועלים. הבינו כי הלב המקודש הינו המוח האנושי החדש של אותה אנושות, שם הוא נושא את אותה אקאשה אינסופית של היזכרות מאותם כל המרחבים בהם הייתם. כאשר הלב סגור ומלא כעס וכאב, הצוהר לאותה ספרייה אקאשית הוא סגור. אני יכול לומר לכולכם מי ומה אתם, אך זה לא יועיל, האם מבינים אתם זאת?"
הקבוצה: "כן."
המאסטר אדמה: "יוצאת את לדרך חדשה. פתחי מחברת והתחילי את מסע ההיזכרות, מבורכת ומוזמנת ללמוד בטלוס. אנו ביחד צועדים.
ובמסע הזמן הזה, ומתוך הלמידה, הגופים שלכם משנים את מצב הצבירה שלהם, התודעה שלכם מתרחבת, ההגשמה שלכם מתאפשרת, ונושאים אתם את אותם מאורות לאותם מרחבים כשמונה קילומטרים לכל הכיוונים. זקוקים אתם לדבר אחד, בני אנוש אהובים: אהבו עצמכם והאמינו בהיותכם האלוהות.
אני מאושר לראות פה שוב נשמות עתיקות שכבר פגשתי וראיתי, אני כל כך מאושר לראות את אותם נשמות שאיזרו וצלחו להגיע לרגע הזה. אתם בעלי יכולת ההגשמה והבריאה הגดולה. אני נושא לבנותיי, אוהלת ואימא רפאלה, את מלוא הברכה על אותן פריצות דרך ומובילות בצו השעה, וביתנו בטלוס פתוח. מבורכים אתם להיום, הנני אדמה."
משתתפת יא': "הנני אדמה, אני גם רוצה התייחסות, סליחה. אפשר?"
(צחוק בקבוצה)
המאסטר אדמה: "אדמה..."
ננשום עמוק, ונרגיש ונראה את המאסטר או המאסטרית שהיו מאחורינו נמצאים ממש מולנו. נושיט כפות ידיים קדימה, נתחיל להרגיש את האנרגיה שלהם ואת הדמות שלהם. ננשום עמוק, ונרגיש ונראה את קרן האור שהם שולחים אלינו. נקבל אותה באהבה, ונישאל אם אנחנו לא בטוחים: "אמור לי, מי אתה מאסטר יקר?" או "מאסטרית יקרה?", ונקבל את השם.
"מה באת ללמד אותי היום?" – ונקבל את התשובה.
ננשום עמוק.-
מתוך מסע ההתעלות קיץ 2026 - הר השאסטה
תגובות