המסע לשמבאלה ~ טיבט 2026~ מלב החברים
לאחר עשרה ימים , הלב נפתח כל תמונה מהמסע הנה סרט בפני עצמו ~ חברי הקבוצה כותבים משתפים וגם הכנו שני סרטונים... מה באמת התרחש בספר העומד להיוולד ...בקרוב ~
🩵חברות משתפות וואו איזה מסע ~ טיבט 2026 הר קאליש Teloslemuriaisrael הוא לא רק הגעה ליעד אף על פי שהדרך חשובה לא פחות. הדרך היא העבודה האמיתית והעמוקה ביותר כי כשאתה מגיע לנקודה כבר חווית כל כך הרבה שכל שנותר הוא להנות מהרגע הגדול המדהים, הנופים האויר , תחושת ההצלחה ולהתחיל לחשוב על הדרך חזרה.
אבל המסע. הדרך התחילה בעיכובים והמתנות בשיעורים של סבלנות, לשחרר, לנקות לפנות מקום ולהתחיל להכיל את החדש. יצאנו קבוצה של 27 אמיצים ואמיצות עברנו יחד מסע מטלטל ולא רק באוטובוס בכבישי הבוץ הגשמים והעומס. המסע היה הרבה יותר עמוק , מרתק לא רק בפיזי גם אל תוך הנפש פנימה . פתחנו שיתפנו ריפאנו .
היה מסע מדהים
קבוצה נהדרת. תודה לכל אחד ואחת על היותכם שותפים למסע
של פעם בחיים
תודה רבה לטלוס למוריה ישראל. לאיילת על הפקת המסע המדהים נורקה אחות לב יקרה
ג'קי פיית אהבה
ותמיר שומר הסף
חזרתי הביתה אבל המסע ממשיך ~ איריס צפריר
רינת
טיבט – סיכום מסע
זה היה המסע המשמעותי ביותר שעברתי BY FAR, וגם הכי מטלטל.
מאז החזרה אני מחפשת את המילים ואת עצמי, ואני לא נמצאת. לא אני שהכרתי.
אני מתבוננת פנימה לתוכי וכל מה שאני רואה זה טיבט. הרים ונחלים. פסגות וערוצים עמוקים, ואור עצום ואיתו כאב שזורמים בי ומתוכי.
רינת נשארה מאחור ואני הפכתי לטיבט.
טיבט היא סיפור אהבה גדול שלי, סיפור שכולל בין השאר גירוש ממנה. חייתי בה המון גלגולי חיים. לאף אדם בעולם לא כתבתי שירי אהבה וגעגועים כמו שכתבתי לטיבט שלי. הבית שלי ושל נשמתי.
אך המסע אליה הפעם לא היה פשוט עבורי. את חצי הדרך (הלוך) כמעט ולא ראיתי ורק הוכנסתי עוד ועוד פנימה לתוכי כשהקול מבקש בתוכי: "הזרימי את חמשת נהרות האור".
עוד לפני המסע בהכנות הארוכות הגיעה אליה כוהנת מהשמבאלה שדאגה בכל יום לסדר את שיערי כך שיתאים לפעולה אותה נדרשתי לעשות. לכל תסרוקת תפקיד. כך זה בשמבאלה. השיער הוא כלי אור חזק ועוצמתי ומשמש להזרמה ולאיסוף של האור. לכוהנות (גם לחלק גדול מהכוהנים) שיער ארוך כחלק מתפקידם.
כשנתבקשתי להזרים את חמשת נהרות האור הבנתי כי עלי ליצור בשיערי 5 צמות – כל אחת ערוץ של נהר. כל אחת מזרימה נהר של אור. בתובנה זו נזכרתי רק אחרי שראיתי בנות מקומיות ולהן צמות קטנות קלועות לאורך השיער. נזכרתי בכוהנת שהגיעה אלי להכין אותי למסע ולמה שלימדה אותי לגבי סירוק השיער.
טיבט אינה מזרימה רק נהרות של אור, כך הבנתי בהמשך, אלא גם נהרות של כאב וצער. והתפקיד הוא להתמיר את הכאב ולהרבות את האור.
בדרך חזרה ישבתי מול חלון האוטובוס וצילמתי. צילמתי כל פיסה של טיבט. כל הר. כל ערוץ. כל אחו. יופי שאין דומה לו. אספתי את טיבט אל תוך המצלמה פיסה אחר פיסה. זכרונות. הוויה. געגועים. אהבה.
בהמשך הבנתי - להתמיר את האור משמעותו גם להתמקד באור. להתמקד ביופי. באהבה. הכאב יזרום מעצמו, הוא נוכח מאוד באדמת טיבט, אך המשימה שקיבלתי היא להזרים את האור ולהתמקד באור, כאשר כל הזרמה שלו מעצימה אותו ומנכיחה אותו באדמה.
אני בהודיה אינסופית איילת, ג'קי נורקה ותמיר אהובים על שאיפשרתם לי ולכולנו את המסע העוצמתי הזה.
ואת איילת, הדהמת אותי עם היכולת לקבל החלטות כל-כך מדוייקות ואמיצות, עם העמידה האיתנה מול כל מי שאמר לנו בדרך "שאי אפשר" והוכחת שאפשר גם אפשר, ושעם נחישות, אומץ, דבקות במטרה, אמונה ללא פשרות ו"טיפ-טיפה" קסם – הכל אפשרי!
וג'קי, עם עבודת ההתמרות וההמרות והחישובים של האנרגיה (הכסף) – זה ממש חישובי אנרגיה. ואת מדהימה במה שאת עושה ג'קי אהובה!!!
כמה אמונה, נחישות וקסם שיש בכם שאיפשרו לנו לעבור אותו בהצלחה ובשלום.
ואיזה צוות מנצח ותומך שיצרתם יחד עם המדריכים והנהגים.
מעבר לכך זה היה מסע של מינונים ודיוקים, הצטמצמות והתרחבות. חיוני מול מיותר.
מסע של השלת המעטפת החיצונית וזיקוק הפנימיות.
מסע של בחירה להיות בטוב ברגעים המאתגרים, או להיות בסבל. ולא היו מצבים "מיותרים". כל עיכוב היה מדוייק – בין אם עיכוב לצורך עבודה אנרגטית בדובאי, ובין אם העיכוב בשל מפולות הבוץ בדרך, באחד המקומות היפים בעולם. והבחירה – במה להתמקד? בקושי? בחוסר השליטה והידיעה מה יהיה? או ביופי שעטף אותנו מכל עבר...?
המסע נחקק בתוכי כמו חמישה נהרות שזורמים בתוכי ויזרמו בי לעולם.
על הגילויים המדהימים על השמבאלה ושל התפקיד שלי אותו הגעתי לעשות כבר שיתפתי, ולכן אין צורך להוסיף לכאן.
בהודיה!
לכם: איילת, ג'קי, נורקה ותמיר
לטלוס למוריה ישראל
לפרגיט, לנימה ולדולמה
לנהגים המדהימים שלנו
ולקבוצה כולה.
אוהבת! רינת
✨✨✨
יאנה
איילת, ג׳קי, נורקי, מאווי, ולכל משפחת טלוס למוריה ישראל היקרה
אחרי שהתאוששתי מעט….
וספגתי מלא ויטמין D
רציתי לומר לכם תודה
תודה על הזכות האדירה שהענקתם לי לצאת איתכם למסע הזה לשמבאלה
עד היום, כששואלים אותי איך היה, אני מוצאת את עצמי אומרת שאין לי באמת דרך לתאר את החוויה הזאת במילים
כי כל מילה שאבחר מרגישה כאילו היא מצמצמת משהו שהיה כל כך גדול, עמוק ורחב מכדי להיכנס לתוך משפט
אני עדיין לא בטוחה שעיכלתי עד הסוף את מה שחוויתי שם
אני עדיין מבינה, מרגישה ומגלה שכבות חדשות מתוך המסע הזה גם עכשיו
אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות
נסעתי לטיבט מישהי אחת, וחזרתי מישהי אחרת
אני עדיין לומדת להכיר את האישה שחזרה משם
אבל אני מרגישה שחזרתי מחוברת יותר
שקטה יותר
נוכחת יותר
קרובה יותר לעצמי
ואולי גם מרגישה ומבינה את החיים ממקום קצת עמוק יותר
תודה לכל אחד ואחת מכם על כל מה שנדרש כדי שהמסע הזה יוכל להתקיים
על החזון, הנחישות, האומץ, ההשקעה, הדאגה, הדיוק, הסבלנות והלב העצום שהבאתם איתכם מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון
תודה על כל מה שראינו
וגם על כל מה שלא ראינו מאחורי הקלעים
על כל פרט שדאגתם לו
על כל אתגר שהתמודדתם איתו עבורנו
על הדרך שבה החזקתם את הקבוצה ואת המרחב
ועל כך שאפשרתם לנו פשוט להיות בתוך החוויה
להיפתח אליה ולתת לה לעשות בנו את שלה
יש מסעות שחוזרים מהם עם תמונות וזיכרונות
ויש מסעות שחוזרים מהם עם משהו שהשתנה בנשמה
בשבילי, זה היה מסע כזה…
האמת של גם וגם 🤭🤭
נתתם לי מתנה שאמשיך כנראה להבין את העומק שלה עוד שנים קדימה
חוויה שתישאר חרוטה בי
ותמשיך ללכת איתי בדרך שבה אני חיה, מרגישה, בוחרת ופוגשת את העולם
אין לי באמת מילים שיכולות להכיל את גודל התודה שלי
רק לומר שוב….
תודה שבחרתם לעשות את מה שאתם עושים
תודה שהעזתם לחלום מסע כזה ולהוציא אותו אל הפועל
תודה שהובלתם אותנו עד לשם, תרתי משמע
ותודה שאפשרתם לי לפגוש בדרך הזאת חלק נוסף
עמוק ואמיתי יותר, מעצמי
אני חוזרת מהמסע הזה עם לב מלא
עם הרבה ענווה
ועם הכרת תודה עצומה לכל אחד ואחת מכם
אוהבת ומודה מעומק הלב
ילנה
✨✨✨
יהודית :
כשתנועה ביקום מופעלת היא תמיד תיהיה מדויקת. כשהיא מועשרת בנחישות ומהולה בשרות מסור זו נוסחה מובנת מאליה ש...
That you are into a treat
בכל המובנים.
כך היה המיפגש שלי עם טלוס למוריה ישראל אי שם בסוף מאי כשמיצידו האחר של הקו ,שמעתי את קולה של איילת סגל שליחת ט.ל. י.
"אשלח לך את הפרטים למסע לשאמבלה ".
ישבתי כמה דקות ארוכות בפליאה ובהודייה.
YES !
היקום חבר יחדיו לזכות אותי בדיוק ליום הולדת ה-80 , במהלך בלתי צפוי, לסגירת מעגל שהחל עם הגילגול הראשון שלי לפני עידנים אין ספור באיזור הר הקיילש מוקד השאמבלה, מקום שהיה ויהיה חרוט בזיכרוני לפרטי פרטים.
החניכה אותה עברתי להיתעלות לשלב הבא להפתעתי הרבה, לא התרחשה במיקום הפיזי שהמיינד אגו והעיניים המתעתעות ראו כיעד. בכורח זה ידעתי שההצלחה/מתנה, היתה בחתירה למטרה שהיא הדרך ולא המטרה עצמה שהיא ארוע זמני.
זומנה לי חניכה שחידדה בי ערוצים המהדהדים וימשיכו בדרך זו להעשיר ולהרחיב את הידע שקיבלתי ולהאיר את דרכם.ן של השואלים.ות
וכך גם זכיתי בנוכחות של6 קבוצת פלא ובהובלה מיומנת עם מסירות חום ואהבה.
הו-ד -ייה🙏🙌🎵🙏
יהודית
✨✨✨
תמר
אהובים/ אהובות🩵🐬
כולנו מרגישים את המתח באוויר… ובמיוחד עם עומס החוויות המעוררות, המופלאות, הקסומות ו המאתגרות ( למי יותר ולמי פחות…) שחווינו במסע החניכה שלנו .
רוצה לחלוק עימכם מהידע שלי בהתבוננות בכוכבים (אסטרולוגיה), להעיר ולעורר תשומת לב למה קורה כעת בשמים ואיך מומלץ להתבונן ולהפנים.
כל אחד ואחת בדרככם.
אז…
אנחנו בין ליקויים.
ב־12.8 התרחש ליקוי חמה מלא, (זוכרים את דרמת החזרה לקטמנדו☺️)…
וב־28.8 יגיע ליקוי ירח עם הירח המלא בדגים.
הזמן שבין שני הליקויים נחשב באסטרולוגיה לתקופת מעבר עוצמתית. זמן שבו דברים שהיו ברורים ומוכרים לנו עשויים להתערער, משהו ישן מבקש להסתיים – ועדיין לא תמיד ברור לנו מה מבקש להיוולד במקומו.
ואולי זו אחת ההזמנות החשובות של הזמן הזה:
לא למהר להחזיר את החיים לצורה המוכרת שלהם.
ליקויים מאירים לעיתים מקומות שבהם השינוי כבר בשל בתוכנו, גם כאשר אנחנו עדיין נאחזים במה שהיה.
ליקוי הירח הקרוב מתרחש על ציר דגים–בתולה, (ירח מלא, בפוזיציה מול השמש) , והוא מוסיף לתהליך הזה רובד משמעותי.
הירח בדגים מזמין אותנו להרפות מעט מן הצורך לדעת ולשלוט. להקשיב למה שעולה מן הנפש, לאינטואיציה, לחלומות, לרגישויות שמתעצמות ולידיעה פנימית שלא תמיד אפשר להסביר בהיגיון.
דגים מזכיר לנו שלא הכול ניתן לתכנון.
יש רגעים שבהם עלינו להסכים להיות בתוך אי־הוודאות, לתת אמון בתהליך ולאפשר למה שמיצה את עצמו להתמוסס.
אבל מולו נמצאת השמש בבתולה, שמבקשת בדיוק את המשלים:
לקחת את מה שהרגשנו והבנו – ולהוריד אותו אל החיים.
לעשות סדר.
להבחין בין מה שנכון לנו לבין מה שכבר לא.
לשנות הרגלים.
לדייק בחירות.
ולשאול מה אנחנו מוכנים לעשות אחרת.
זה בעיניי היופי של ציר דגים–בתולה:
בין התמסרות להבחנה, בין אינטואיציה למעשה, בין אמון בחיים לבין האחריות שלנו ליצור בהם שינוי.
ולכל זה מצטרף הפעם אוראנוס בתאומים, היוצר מתח עם ציר הליקוי ומוסיף ממד חזק של התעוררות, הפתעה ושבירת דפוסים.
אוראנוס אינו מבקש מאיתנו רק להבין שמשהו צריך להשתנות. לעיתים הוא מביא את השינוי אל פתחנו – דרך מידע חדש, תפנית בלתי צפויה, שינוי בתוכניות או תובנה פתאומית שמשנה את האופן שבו ראינו את הדברים עד עכשיו.
הוא יכול לערער את המוכר, אבל מטרתו העמוקה היא לשחרר אותנו מצורות שכבר נעשו צרות מדי עבור מי שאנחנו הופכים להיות.
וכשאוראנוס נמצא בתאומים, גם המחשבה עצמה מתבקשת להשתנות:
להיות מוכנים לראות אפשרות שלא ראינו קודם,
להטיל ספק בסיפור שסיפרנו לעצמנו,
לשמוע מידע חדש,
ולהסכים לכך שהדרך החדשה אולי לא תיראה כלל כפי שתכננו אותה.
כך נוצר בליקוי הזה מפגש מרתק:
דגים מבקש להרפות.
בתולה מבקשת לדייק ולעשות.
ואוראנוס מבקש להתעורר ולהעז להשתנות.
לא די לקבל מסר פנימי – צריך לתת לו צורה.
ולא כל דבר ניתן לפתור באמצעות עשייה – לפעמים צריך דווקא להרפות ולאפשר לתשובה להגיע.
ובתוך שניהם, להיות פתוחים גם לאפשרות שהחיים עצמם יפתיעו אותנו ויציעו כיוון חדש.
לכן הימים האלה יכולים להיות זמן טוב לשאול את עצמנו:
מה בחיי כבר מיצה את עצמו ואני עדיין מחזיקה בו?
איפה אני מנסה לשלוט במקום שבו הגיע הזמן להרפות?
איזו אמת פנימית אני כבר יודעת – אבל עדיין לא נתתי לה ביטוי בחיים?
איזה דפוס, רעיון או סיפור על עצמי הגיע הזמן לשבור?
ומהו השינוי המעשי שהגיע הזמן לעשות?
שינוי בתקופת ליקויים אינו חייב להיות דרמטי או חיצוני.
לפעמים הוא מתחיל בהחלטה פנימית שקטה:
אני מוכנה לא להמשיך להיות בדיוק מי שהייתי.
עד ליקוי הירח ב־28.8 אולי כדאי פחות לדחוף לקבלת תשובות ויותר להתבונן.
לראות מה החיים מציפים.
מה חוזר ודופק על הדלת.
מה מבקש להשתחרר.
איפה מופיע הבלתי צפוי.
ומה, בשקט, כבר מתחיל להיוולד בתוכנו.
זהו זמן של הקשבה.
של שחרור.
של התעוררות.
ושל נכונות לתרגם את מה שהנפש כבר יודעת – לשינוי ממשי בחיי
חיבוק אוהב ומוקיר כל נשמה שזכיתי להיפגש אתה במסע
בהודייה עמוקה ואוהבת לצוות המוביל המדהים שלנו איילת ג׳קי נורקי ותמיר🧡🧡🧡🧡
ולכולם ימים קסומים של מעברים ושינויים
✨✨✨
גילה משתפת :
אם מדברים על פתיחת שערים הרי שהמסע לטיבט פתח לי את שערי אור הווייתי בבום גדול שעדיין מעכלת, מתרגשת ומודה אינסוף על הזכות. כל הדרך הייתה רצופה מסרים ומתנות ברורות ושיווה פשוט מחק מתודעתי פחדי גובה, צורך בשליטה וחוסר סבלנות . אם בדרך במלון פשוט כבה האור הרי שבחזרה באותה עיר האור במלון פשוט סירב שהכבות על אף כל הנסיונות. היכולת הטיפולית שלי השתדרגה בפשטותה ומלווים אותי כיום יותר ישויות אור מתמיד ואני חשה עטופה כמו בחיבוק מתוק תמידי. למדריך הנפאלי היה קשה להיפרד ממני וביקש הסבר מדוע מהרגע שראה אותי חש עוצמה והתרחבות פנימית וכתגובה נאמר לי לומר לו שאני האור. כל זה הוא רק פסיק קטן ממכלול החוויות והתחושות שעדיין ממשיכות להדהד ולהתחזק כמו הלילה הזה בו זימנתי את הקרן השישית של להבת התחייה והחיים של כוחות הריפוי ומתנות מהותי האלוהית וקיבלתי אותה .מבקשת להודות ולחבק שוב את איילת וג'קי על כל דקה במסע מופלא ,נדיר וייחודי זה של שהייה, התנהלות והשארות בגובה תרתי משמע, מסע שהיה מאורגן ומנוהל למופת בחיוך ובאור של אהבה גדולה על אף כל האתגרים לאורך הדרך.
נילי :
אני מגיעה אחרת
אני מרגישה אחרת מאיך שנסעתי
כל צעד שלי, כל ממשק עם האדמה
כל מבט שניבע מעייני על אדם או על חפץ או על פשטות הבריאה
אחר, אבל מוכר
מוכרות קדומה
הוויה שזוכרת את עצמה
שיודעת את עצמה
עגולה ומתנועעת
מלאה בניצוצות אור ורודים, זהובים
כמו כדור שמתגלגל ומגלה רבדים רבדים
של גבוהים ושל תחתונים
אני חוזרת אחרת
אני מרגישה שונה מאיך שנסעתי
יצאתי לדרך כרשת מלאה חורים
ואני שבה כשטיח ארוג משי, איורים ופסים
תודה, בריאה
תודה ישויות מלוות
תודה ההדרכות היקרות שלי
תודה המלאך רפאל
תודה לישויות האור
נסעתי הביתה
והקמתי לי מחסה בתוכי
מסע יגיע כפיים של חוסר תם
כעת הזמן להאיר
להתמלא ולמלא
הללויה
לכל המסעות הרוחניים שלנו - מסעות התעלות אשר דרכם אנו מאפשרים לתודעתנו לצמוח אל על , אל האין סוף , ללא מילים , אתכם במסע ההתעלות טלוס למוריה ~ הבית של הלב .
תגובות