top of page

ריפוי הלב האוהב

עודכן: 5 במרץ 2022



 

***פרק 18

ההר המושלג היה עטוף בשלג העב , בני העיירה לנו את שנת החורף , הם מיעטו לצאת ולהיפגש , העיירה התכנסה , בתי הקפה היו פתוחים רק מעט בשעות הבוקר, עם רדת החשיכה לא היה אף אדם נוכח מחוץ למאורתו.

היו אלו שבביתם היתה אהבה , הם הזוגות היו מתכנסים יחדיו אל מול האח הבוערת , נושמים את החום ועוטפים זה את זו בגופם , העשייה היתה איטית ורק כאשר סופת השלגים הייתה נרגעת הם היו יוצאים לפלס את דרכם , בן השלג הנערם , נושמים את ריח השלג והאורנים הרטוב ומתבוננים אליו אל ההר המופלא , הוא עטוף עולו , אך הם ידעו כי הם זקוקים לשלג רב בעונה זו , שלג שיעניק לשורשי העצים את ההזנה הנדרשת .


היא , זו אשר הייתה בת טלוס , ידעה כי זה יהיה החורף האחרון שלה, היא ידעה כי גופה התעייף , היא חשה את העצמות כואבות ואת האור אט אט כבה וליבה כמהה הביתה אל אהובה, היא לא חששה היא ידעה וראתה סביב למיטתה את משפחתה בטלוס. הם היו שם , וליבה היה כה רגועה.

ילדייה הארציים ביקשו לקחת אותה לבית החולים , אך היא התנגדה היא ידעה כי השער נפתח בשבילה וזה רק עוד עניין של זמן ארצי לזמן המעבר.


כך היא לנה במיטה , ומשפחתה מטלוס עטפה אותה , היא ראתה אותם וידעה כי המעבר יהיה קל , אך עדיין המתינה


בטלוס , הכירו את כל תושבי העיירה, מסכי הקריסטל עקבו אחר אלו אשר תדרו את המימד החמישי , את אלו אשר נשאו את אור להבת ההתמרה הסגולה ואת אלו אשר נשאו את להבת החיים .

לכל תושב ובעיירה הייה תפקיד והיו אלו שהגיע זמנם לעזוב , ההר ידע מתי יגיעו אותם הנשמות המסוימות אל מרגלותיו , ההר ידע מתי ילדיו ישובו אליו .

״השיבה הביתה״ היה הצופן המרכזי .

כל נשמה אשר הוזמנה אל ההר , היה זה לאחר קריאה ברורה שהגיע מלב הנשמה .

כל נשמה אשר הוזמנה לבקר במסעות הייחודיים , הייתה אותה נשמה אשר בחרה ונבחרה לקחת חלק בתוכנית הלמוריאנית .


לא כולם הצליחו לעבור את מסע ההתעלות , הנבחרים נכנסו אל מערך האור הגבוהה , והם היו אלו אשר צורפו למערך האור של 144,000 שליחי האור המובילים .


במעמקי ההר הקסום , בעיר האור , קבלו את פני המועמדים להתעלות כהני האור הנושאים את אור למוריה.


הלוחם היה מתבונן במועמדים , ויחד עם דמותו הארצית ליווה את אותן הנשמות הייחודיות .

בשערי האור הם העבירו את בני האנוש וחיברו אותם אל שערי הרוח הגבוהים , צפנים נפתחו ומנגנונים אנושיים ישנים שוחררו , קידוד השליטה הותמרו ויחד נפתחו שערי הלב אל האור הנשגב.

שערי הלב אימתו את המועמדים להתמודד עם המציאות החדשה בחיים , עם האמת במסע הארצי אשר התעצם ועבר התעלות והרחבת התודעה .


באותם הימים , הגיע אל המסע בת האור האנושית , אשר זכתה לקבל חוזה נשמתי חדש בילדותה , היא עברה קפיצה קוונטית באירוע דרמטי בו נכחה בדמותה הארצית כילדה בת 10 , יכלה היא לאבד את חייה באירוע הארצי אך המלאכים הגנו עליה , כי היא הייתה ידועה .

ידועה ביכולות האור שלה לבראה את דיוות הטבע ופיות הגן , היא הייתה ידועה ביכולות הבריאה שלה את הגנים הקסומים המעניקים ריפוי לכל נפש פצועה .


זמן רב היא שקעה בתרדמה בחייה הארציים , אך לא עוד , עם הגעתה להר , העצים זיהו אותה ושרו לה את שירת הרוח והאהבה, בין העצים עם הפסיעות על האדמה היא נזכרה שוב מי היא , ומהן העצמות שלה , היא חידשה את החוזה הנשמתי שלה עם דמותה המקבילה מטלוס, אט אט שחררה את כאב מסע חייה , אט אט אפשרה לעצמה לנשום שוב מחדש.


היא למדה שוב את עצמה ונזכרה כיצד היתה מהלכת בין העצים ובטבע המופלא האין סופי היא ידעה כי היא בבית וההר היה לה מוכר, את עלי האורנים היא אספה ומהם רקמה שטיח יפייפה , מהאצטרובלים הענקים ידעה להכין מוביילים , ומהטחב ידעה להכין צמר .


ידיה היו בכל והיא לא שמה לב לייחודיות ולפלא שבה , היא פשוט הייתה היא.


הלוחם עטף אותה באהבה והגן על ליבה , והיא בכתה ובכתה בכאב את שבחרה לחיות בשבי זמן כה רבה, היא למדה לנשום מחדש ואט אט חייכה לפיות הטבע.

והן זמרו בשבילה את זמן העצים והשורשים .


הלוחם לקח אותה באחד הערבים אל בית הנסיכה , הוא ידע כי הנסיכה מטלוס, תוכל לעזור לליבה הפצועה. לב כמהה לאהבה , לחיבוק וחום . לב שהיה לבדו במשך גלגולים רבים וחש קור רב.

בבית הנסיכה היא ישבה על ספה רכה ונשמה אט אט , היא חייכה את חיוכה הביישן והתמסרה לנסיכה . הנסיכה ידעה את סודה , ונגשה ללב בת הטבע האהובה, היא הניחה את ידה על ליבה וראתה את אהבת ילדת הטבע לאהובה, היא ראתה כיצד היא התמסרה אליו , אל בן זרועותיו , היא ראתה כיצד אהובה ידע להזרים את זרמי האור בגופה , היא ראתה דרך ליבה את התשוקה שבערה בה לאחר שנים רבות בהן חשה כה לבד לצד בעלה .


הנסיכה , שרה לה וברכה , שרה ולקחה מליבה את כאבה, ובת האור הזילה את דמעות היהלום , כאבה את החור בליבה ,אשר לא התמלא וחשה את הכאב אשר לעיתים היה נעלם , רק כאשר הייתה בין זרועותיו , שם איתו .


מה לעשות , היא התבוננה בעיני הנסיכה הסגולות , מה עלי לעשות ?

הנסיכה נשקה לה על המצח ואמרה לה , האמיני במה שליבך מראה לך , האמיני במה שליבך לוחש לך , האמיני בכל ליבך בדרך החדשה שלך , ואל תפחדי , אל תחששי , אל תעצרי .


הנסיכה שלחה לליבה קרן של ריפוי ואט אט מלאה את ליבה באהבה טהורה עד אשר ליבה נרגע, ובת הטבע היפה נרגעה .

עצמה את עיניה


כן היו עוד , נשמות רבות אשר חוו את חווית הכמיהה לאהבה ולזוגיות הקוסמית האחת , היו עוד נשמות אשר חוו את הכמיהה לאהבה הקוסמית אל הנשמה התאומה , היו עוד נשמות אשר טרם התאחדו עם נשמה תאומה זו והכמיהה היתה רבה.


הנסיכה קראה לכל אותן הנשמות ורפאה אותם לילה אחר לילה.

הנסיכה ידעה את האושר הגדול בחיבור אל הנשמה התאומה שלה , וייחלה לכל את אותה האהבה המרגשת וממלאת , את אותה אהבה המביאה שמחה ובריאה , את אותה אהבה המביאה שלמות ושלווה.


הכמיהה לאותה האהבה , הכמיהה למאהב, היה שער ענק של התעוררות הנשמה ומעבר תדרי אל החדש, הכמיהה של נשמה לנשמה התאומה הייתה חיבוק ומיזוג תדרים לבריאה משותפת בכל העולמות הגבוהים , נשמות רבות החלו מוצאות עצמן מתמזגות עם הזיווג המשלים המתאים לעידן החדש. רק מתוך זיווג שלם , ניתן היה אפשרי להגשים את הביראה באיכות ושלמות אלוהית . על כן , עוד ועוד נשמות החלו את דרכן במסע האהבה .


אהבה בין הממדים .


היא יצאה, מביתה למרגלות ההר המושלג, היא החלה לחפור את דרכה והשמש סינוורה , שבוע שלם לא ראתה אור שמש , היא נשמה וידעה כי החורף הזה היא סוגרת עידן , היא ידעה כי עליה להכין עצמה לעידן החדש. היא ראתה את הסנאי מטפס על העץ , וליבה היה מלא בשלווה , היא חיכתה לאהובה מטלוס.


bottom of page