בין שבילים של אור וזוהר התגלות בשמבללה

---

אני צועדת באותו השביל , שביל לבני הקריסטל , הוא מתפתל , הוא מאיר והאור מושך אותי פנימה . אני מתקדמת מתבוננת סביב ורואה את האורות , את קשתות הקריסטל , אני רואה את המבנים העגולים ואת אלו התמירים , על כך גבוהה הם עד כי לא ניתן לראות את סופם , האם הם נושקים אל האין סוף , אני מרגישה תחושת שלווה עוטפת אותי , כאן אני כל כך נושמת אחרת , כאן הכל מרווח והאור העוטף מלווה הוא במעין תדר עדין של אהבה , אור אשר נוכח בכל תאי הגוף כמו מרקם של קול צחוק של ילד מתוק , או חיבוק של אהבה . 

התדר מעניק לי , את היכולת לראות כי הגוף שלי משתנה , כל כך משתנה , אצבעות ידיי מאירות אורות לכל כיוון , ואני קולטת שאני רואה , אך לאו דווקא מעיני , מהיכן אני רואה אם כך , אני פשוט ר ו א ה . העין השלישית פתוחה והראייה היא אחרת , כמו ראייה עם הבנה עמוקה של כל אנרגיה העוטפת את המרחב . 

אני נושמת , כן אני מבינה כי אני במרחב אחר , טלוס…? דומה אך שונה , כך אני חשה , 

אני , שוב מעמיקה ורואה את המרחבים העצומים , אני קולטת כי יש כאן מבנים רבים כמקדשים , ורואה את אלו המהלכים , מאסטרים , האם הם המאסטרים ? 

ניצבת אל מול מקדש , המקדש נושא מתוכו אור , וקול צליל עדין של פעמון מתנגן , אני מתקדמת , חשה את המיגנוט , רואה מולי , הוויה מוארת מרחפת באוויר בישיבת לוטוס . 

אני מתבוננת , הדמות נוכחת במצב מדיטטיבי עמוק , אני עוצרת ושומעת ״התקרבי אלי ״ 

אני מתבוננת סביב  , ולא רואה דבר , שומעת שוב ״אל תחששי ״ אני מבינה כי זה המאסטר המחרף . 

אני מתקדמת ורואה כי כ50 מטר בקרבתו מונחת כרית , אני מתיישבת עליה . בישיבת המאסטר . ונושמת , מנסה לשחרר את כל המחשבות מתוך ההתרגשות שעוטפת אותי . 

״היכן אני ״ אני שואלת …

את נמצאת בשמבאללה , כך המסר מגיע . את נמצאת במקדש ההארה , ואני רוצה לברך אותך על היכולת שלך להיות כאן . 

לא רבים מגיעים למקדש זה , אל תצלמי , לא לא , המשיכי לראות . 

אני לרגע נעלמת , אמצע הלילה , נושמת ושוב רואה אותו , אני נושמת ושומעת מוסיקה עדינה , האם המוסיקה אמיתית , אני מהרהרת ביני לבין עצמי . 

״אכן כן , היא אמיתית . ״ אני שומעת את קולו . 

אני מאוד מתרגשת , האם זהו זוהר עומד מולי, אני שואלת בעדינות . 

״אכן כן ״, התחושה שלך נכונה בת אהובה, מדוע הספק הוא . 

אני הזמנתי אותך , לכאן , על מנת שתחווי את המעבר אלינו בצורה כל כך קלה . 

מה הביא אותך אלינו ?

…אני נושמת ולא כל כך מבינה , מה הביא. אותי ? אולי השקט שנוכח בליבי , אולי הרצון 

לצאת מהעולם האשליה ?

״אהובה, את נוכחת בעולם זה מבחירת נשמתך , השמבאאלה אליה את יכולה להגיעה נוכחת בתוכך , היום חווית את המשפט עם נשמות עתיקות אשר הגיעו שוב בגופם הצעיר אל מעל פני השטח , הילדים החדשים , אלו אשר גורמים לך להתרגשות כה רבה , נושאים את תדר העולם החדש , על כן אהובה , את חשה את ההתמרה אשר כבר נוכחת מעל פני האדמה ״ 

אני מתבונת בו , והוא מרחף מחייך וכה רגוע . 

הלוואי ואני הייתי במציאות זו בחיים הגשמיים , אני ככה חושבת לעצמי . 

״אהובה, האתגרים העולים בפנייך , הם האתגרים האחרונים במחזוריות זו של חייך , היות והפלטה מתעלה , לרוב הנשמות אשר יישארו בפלנטה זו , חל מחזוריות סיום השיעורים הארציים , ואלו אשר עוזבים , ימשיכו בלמידה בכוכבים אחרים התואמים את התדר שלהם . 

״אני עדיין רואה פערים רבים ורוב האנושות אינה בתודעה זו , אז האם כל האנושות עומדת לעזוב?״ 

אני שואלת , ונושמת תוך כדי , יודעת כי אדמה מורי שוחח עימי פעמים רבות על גלי העזיבה ההמוניים . 

״אהובה, צועד אני איתך במשך , עשרות אלפי השנים ואף יותר מעל פני האדמה , מחזוריות חיים שלמים קיימנו יחד , וכן במחוזות לחימת האור ואף בריאת עיר האור הטלוסאנית . דעי זאת , אכן כן , רבים יעזבו , אך זכרי כי אלו אשר יישארו יבצעו במהירות האור שינוי של התמרה , אשר יוכלו הם להמשיך את מסע נשמתם , וכן נשמות עתיקות רבות שבות אל הפלנטה , על כן , האנושות לא עומדת להיכחד . ״

״בני האנוש ניצבים כעת בפני ימים של בחירה אישית, ובחירה קולקטיבית  גורלית, אך הם אינם לבדם , אנו ממעמקי הפלנטה , נוכחים ובצוותי אור עובדים עם אותם השליחים בעלי היכולת להקשיב . אנו תומכים באלו האוחזים את מעגלי האור לאנושות . אנו רואים את האור אל מול קצוות אחרות . הפלנטה נבחרה להתעלות , יועדה כבר אל המרחב החדש , הנושא את תדר אור היהלום , הפלנטה מתאחדת עם כוכבי אור רבים והיא שבה הביתה .  

אני רואה כי סביב לו יש הילה בצבע זהב , אני יודעת כי הזהב הנו מחוברת אל האפלה ואל המאורות הגובהים ביותר בפלנטה . 

״אני מודה לך על השיח המשותף , אני אומרת , נושמת בעדינות . ומרגישה את הלב שלי נפתח כל כך .״

אהובה, אנו עוד ניפגש , היה באורך , במרחבים בהם את חשה את התמיכה האלוהית 

ובאמונה , כי אלו הימים המשמחים ביותר בפלנטה זו . 

נשמות עתיקות רבות המתעוררות שבות למקורן , את אהובה המשיכי לפתוח את שערי הלב בשבילים . 

מבורכת את ….הנני בשלום , זוהר ״

אני נושמת , והוא נעלם , כך פתאום במהירות . 

אני נושמת שוב , ואני בביתי הגשמי , בחדר של לב טלוס , בו אני נוכחת ב16 השנים האחרונות , פוקחת את עיני , מסע חדש. 

שישי 23/1 - מפגש של איילת סגל עם המאסטר זוהר נציג השמבאלה .