"...מתבוננות בך ורואה את הטוהר, את לובן החג אשר נכנס עם תחילת הקיץ, שיבולים , כתר על ראשך ושמלה לבנה, רואה אותך מתרגשת ושמחה לקראת החגיגה בגן , חגיגת השבועות .. חג בו אנו לא נלחמים , ולא כמעט מושמדים ... חג בו אנו פותחים את לבבותנו עם קריאת מגילת רות , חשים את שורשנו טמונים באמא אדמה, ומודים לה על בכורנו בהם השקענו את אהבתנו . ריח משכר עוטף את הטבע , הפרחים וכל בעלי החי חשים את ההתחדשות , עם להבת התחייה אשר מקרינה את אורה אל הפלנטה, שקיעות מרגשות מרטיטות לבבות , והתדר עולה.. ובימים ההם בחג השבועות , היו מתכנסים בני העם ההודי ועולים להיכל הקודש אשר בהר הבית לתפילה של אחדות לאלוהים . ואנו מוזמנים לקראת תהילים ולשאת תפילה ביום התיקון , יום בו שערי שמיים נפתחים ואנו מחדשים את חוזנו , כאן על פני האדמה. והמילים מתעצמות לתדרים המתגשמים , זמן לתפילת השלום והשפע , לאהבה ואחדות .
אנו אוחזים ידיים ורוקדים יחדיו , סועדים בארוחת החג ושרים "סלינו על כתפנו .." רות , בועז , דויד המלך , חוברים אלנו באהבתם , מזכירים , מחברים לבבות , מאז ועד היום והאדמה אותה אדמה, והרוח זוכרת ... מתבוננות בך ורואה את הטוהר, את לובן החג אשר נכנס עם תחילתו של הקיץ... מברכת את חברי הקהילה בימים חדשים , באהבה והפצת האור לכל מקום בו נתהלך ...
וביום הזה יום בו מוזכרת המאסטרית הגדולה רות המואבייה, כאם אשר מובילה ופותחת את שערי שמיים בזכות תדר ליבה הרחב, תבונתה צניעותה חוכמתה. ונשות העם היהודי ביום זה חוברות לסיפור העתיק ונושאות עימם את סיפורה של רות. סיפור אשר מעלה את תדר שלום הבית , מפי. את תדר האהבה, בן זוגות בן משפחות בן נשות צעירות אשר רואות ברות כדוגמא בימים ההם לחיבור ומציאת בן הזוג הנשמתי. שליחותה של רות בימים ההם היה קירוב ופתיחת לבו בין העמים הישראלי והמואבי, שני עמים אשר שכנו זה לצדו של זה וחשיבות רבה היתה לקיום מערכת יחסים הרמונית בניהם דרך פתחות הלב של בועז לרות נפתח שער אשר הוביל לשלום בן שני העמים . מתוך רחמה של רות נוצר נצר בית המלוכה של דויד, נצר האור לעם ישראל.המאסטרים של האחווה הלבנה,לידי נאדה וסננדה..בתפקידם בפלנטה ארץ...
...בליבה של רות המואביה קיננה הרוח הגדולהשהביאה לעולם כוח משיחי. גדולתו של משיח הלא בזה שיביא שינוי ביחסי בני אדם וביחסי עמים, ויסיר את המחיצות ביניהם...רות האישה הצעירה נתנה דוגמא לשבירת המחיצות: היא הלכה לארץ נכרייה אחרי אישה זקנה וגלמודה לתמוך את גורלה באנחה חרישית – זהוח ס ד! ...כי עתידו של עולם בנוי על קירבת אדם ועל יחסי חסד ביניהם, ואין בכוחו של שום יסוד אחר לתקן ולרומם את האנושות שתצא מתוך מיצריה – זולת ה ח ס ד... השיבולים אשר מנשבות ברוח הבריאה לוחשות את שיר הטבע בחג השבועות ורגע לפני הקציר, שיר ההודיה למזון אשר ניתן לבני העמים בימים ההם . מזון אשר מורכב על תבואת החציר.
אהובות , אתן אשר חשות את חשיבות מעגל הנשים וקרוב הלבבות , אכן קו יסוד חשוב מאוד ביצירת מעגל נשים אשר יפתח את לבבות בנות האדם, והפתיחה הינה דרך השירה, דרך היצירה דרך הסיפור של רות . תכונות רבות מועלות בסיפור של בת האנוש רות , חסד, אמונה , סובלנות , הקשבה , התמדה. ונשות המעגל הן נשות השבט, אשר מעבירות את התדר האוהב, לבני האדם לבני זוגן , לילדהן.. ועם תדר האוהב, מתכנסים שבטי ישראל לחגוג את חג השבועות והתדר עולה , זהו תדר התיקון . והמגילה נקראת שוב ושוב לחזור וללמוד את דרך הסובלנות והקבלה, דרך האהבה, דרך ההתעלות . מברכת אני אתכן על יצירת המעגל המיועד, אתכן מאירה את היצירה אתכן בחגיגה. היו ברוכות לידי נאדה. (איילת 26/3/2013)
מברכים לחג שבועות מרגש וקריר... ביכורנו הם פרי ליבנו . מלבנו ללבכם , אהבה. טלוס למוריה ~הבית של הלב.
