אחינו הפליאדים בני הכוכבים – המלאכים – המאסטרים – מהלכים בנינו עם היציאה מההר, בקיץ האחרון . טומנת אני בתוכי את ההתמרה, הצמיחה ההתעלות אשר אותה חויתי במסע הנוכחי . שבועיים בהם גופי הפיסי הלך על אדמת גאיה החיה ומתחדשת בכל רגע ורגע ימי הקסם בהם נכחתי כולי ונשמתי את פעימות ההר אשר היו לאחד עם פעימות ליבי בהם נשמתי את האויר הרוטט בתדר מימד חמישי , ושתיתי את מי הקריסטל הטהורים . הגוף מתרגל לקלילות , לריחוף למהירות מחשבה והגשמה. המוח המנטלי לומד לחשוב בדיוק וזכיכות מחשבה. והתודעה מתרחבת בכל יום פי אלפי מונים מאשר בדחיסות האנרגטית בה אנו חיים באיזורינו , המזה״ת. כך חשתי את ההתעלות בכל הוויתי . בוחרת מחדש, לחזור לילדי לבעלי לביתי . ואני נפרדת ממשפחתי האהובה מטלוס. ואני נפרדת מחברי הפיזיים החיים בעיירה… ואני נפרדת מדמותי הנותרת ומפיצה את תדרי על ההר- הבית . נוסעת וההר מלווה,והנוף משתנה וגם התדר. יוצאת אל המסע חזרה לקצהו השני של הפלנטה, ובדרך פוגשת בהם …. כן הם כאן איתנו פוסעים נראים לא נראים . הם מלווים אותנו בנקודות משמעותיות במסע החיים , עלי האדמות . בני הכוכבים – המלאכים – המאסטרים והם מהלכים בנינו… מברכת לשבת של שלום . מלבי הלמוראני ללבכם . איילת מפגש ראשון עם חוצן . ואני מגיעה למדפורד הקרובה , ועולה על המטוס. רגע לפני העלייה מבחינה בבחור בערך בגילי , גבוה וחטוב. וחשה את האנרגיה שלו . נכנסת למטוס והנה אנו יושבים זה לצד זה. מתיישבים ואני שואלת לשמו והוא אומר לי אני ״ג׳רמיין ״ אני חייזר. ואני מביטה בו , ואומרת ״כן אני יודעת ״ אנו מתבוננים זה בזה. דיבורו כבד , כדיבור מדוד המגיע מהמוח (מעט מזכיר כובוט) ואנו ללא הקדמה מגיעים לשוחח על קיומו של הייקום , אהבה קוסמית , האנושות ואנו במשך שעה דנים ושואלים , עונים ומשתפים . אני מדברת מעולם הרגשות שלי , והוא מהעולם הלוגי … אני שואלת אותו כיצד הוא מסתדר עם בני האדם . הוא עונה לי אני מתייחס אליהם כפי שאני מתייחס לדומם – אבנים ועצים לחי – בעלי חיים חתולים ומקקים כך גם לאנוש. אני מחייכת – כי יודעת אני כי הוא דובר אמת . ומציעה לו לחקור הודות המאסטר סן ג׳רמיין …והוא בודק ואומר כי ייבדוק… אני נדהמת מהמפגש הקוסמי , ורואה כמה היה הוא מדוייק . אני מודה לו בסוף לגרמיין , והוא מברך אותי בדרכי ונעלם . מפגש שני – מלאכית בדמות אדם מהרהרת בחוצן אותו פגשתי , ומגיע לטיסה להולנד בזמן . הטיסה עוברת בקלות , ובשדה מתיישבת בבית קפה ומולי אישה יפיפיה . אני פונה אליה ואומרת לה כי היא ככ מזכירה את שחקנית הקולנוע…ופה שכחתי את שמה ״ג׳ין פונדה״ היא אומרת .. ״כן״ אני עונה. אני מז׳נווה היא אומרת . ואת ? אני משתפת אותה כי חזרתי ממסע של התעלות – רוחני מהר השסטה. היא משתפת כי היא בדרכה לקנייה , לעזור לילדים , כי היא בשליחות . ואנו ממשיכות ומשוחחות והיא מאירה את כל החלל – אור עצום סביב לה – יפיפיה . אנו נפרדות – היא נעלמת לדרכה. מפגש שלישי – מאסטר אנושי ממשיכה לשבת בקפה, והוא מגיעה עם ג׳קט אדום , שיערו לבן ועינו כחולות . מתיישב מולי , גבר בן 66 , כך סיפר. ואנרגיה צעירה לו , והוא מספר לי את דרכו בעולם . וכי הוא מאושר להיות חופשי , ולהיות הוא עצמו . לא משנה מהו גילו . והוא מראה לי את התמונות האחרונות בהן הוא עושה אומגה עם הנכדים . ועינו נוצצות . והוא מזמין ארוחת דג סלומון , ועל הדג ביצי קוויאר , ובכל ביס הוא עם כל גופו טועם את המאכל ונהנה מתשוקת המזון הניתנת לו . משוחחים אנו עוד על התשוקה, והתחייה וההתחדשות , הוא מספר לי כי הוא ייחיה עד גיל מבוגר מאוד וכי נפשו צעירה והוא חש את הילד בתוכו שתרם טעם את החיים . מעילו אדום . הוא רץ לטיסה – נפרדים . כך פוסעים על פני הפלנטה , אחים מכוכבים אחרים , מלאכים ומאסטרים דמוי אדם עוטים עלנו את כסות האנוש, ומודעים ליכולתנו , ואתם פוגשים בנו , לעיתים אתם מזהים , לעיתים לא. פתחו את לבכם בכל מפגש עם בן אנוש ושאלו , האם אנוש הוא או שלא… ״אנו פה לעזור ולתמוך בצמיחת האנושות אל השלב הבא של התעלות הפלנטה כולה. אנו כאן לתמוך בכם . אנו נוחכים ונעלמים כפי שהגענו , אנו חייםאת תודעת האור האלוהית , אנו סמויים מעיני רוב האנושות . אלו אשר זוכים לפגוש אותנו, עליהם להכיל תדר מסויים הפותח אותם לראות אותנו , הם פוגשים בנו , ללמידה ומקבלים מאיתנו את מלא התמיכה, והתובנות להרחבת התודעה . אנו פועלים אחד עם יישויות האור העוטפות את פנים הפלנטה , ועם בני האור- השליחים הפוסעים על גאיה . אנו אחד אתכם . מגיעים ועוזבים . פחו את עינכם הפנמיות ובקשו לראותנו , למפגש של למידה תמיכה וצמיחה. אנו בני הכוכבים .״
