הקריאה הדהדה , לצאת אל מקדשי מצריים .
אל עיר האור לוקסור פותחת שעריה ומחברת בין ממדי האור אל ממדי הארציות .
לוקסור~ הפרמידות ~קהיר~ גיזה~עמק המלכים
שערי האור נפתחים , ואנו מזמינים אתכם לצאת אל מסע אנרגטי ייחודי.
בשיתוף המאסטר ת'ות, אייזיס , קליאופטרה ,בני הכוכבים ועוד….
המסע מתממש על , על ספינת פאר , פרטית לחברי הקבוצה, לאורך הנילוס. עצירה באתרים , עם ליווי צמוד של שני מדריכים , אנשי צוות הספינה, שף אישי ואבטחה צמודה.
במסע ילוו אותנו גם המאסטר תות' ואיזיס האהובים ,סרפיס ביי , הכהן הגדול אדמה וצוות גלקטי אשר נאסף במיוחד למטרת מסע זה.
יומן מסע-
יום שני למסע לילה ראשון בדהביה אפנדידה .
הגענו במטוס השמיים אל הנקודה הדרומית במצריים , אסואן .נקודה הקרובה אל מדבר לוב.
שמיי תכלת בהירים מעל ראשנו , ללא שום ענן , ראייה חדה השמש חזקה, והנה לפנינו הנילוס זורם בשלווה וקנה הסוף עוטפים אוו ברכות .
בנייני אסואן של תושבי העיר חשופים , פתוחים אל השמש החזקה, עיר זו היא היחידה בה בצהרי היום הכל נסגר – מנוחה מהחום .
איהב , מציג בפנינו את האפרודיטה, ספינה אינטימית אשר תהיה לביתנו בשבוע הקרוב, החדרים מפנקים , סלון ופינות ישיבה לרוב, ואנו יושבים לארוחת צהריים .
שפע של ירקות , פירות וגבינות , זיתים ופיתות מוצע לנו . מוזגים את מי החיים לחיים .
אנו כבר במציאות אחרת החום נעלם , ומתיקות הפירות מתמזגת בטעמים מוכרים מהבית , אבטיח אדום , ופיתה עם חומוס.
הגוף נרגע אט אט מהנסיעה הארוכה , אנו חולצים נעליים לובשים בגדים אוררים .
מתבוננת אל הנילוס , ורואה אותם , את בנות הכפרים יוצאות עם כדים על ראשם , הולכות להביא אל הכפרים מיים זכים ונקיים .
רואה אותם את הגברים שטים בסירות דייג ודגים את דגי הנילוס אל בתי הכפר.
החיים שוקקים , חיים של מדבר הנושם את מי הנילוס, ובני האנוש אשר על גדות הנילוס חיים מזה עידן ועידנים .
יושבת על הסיפון ועיני אל השמש וקרניה חודרות אל תוך נקודת האור במרכז המוח – בלוטת האיצטורבל , והיא נפתחת , מתרחבת אל קרניים חדות , בעלות עצמה, נפתחת אל זכרונות העולים מניוחח ריח מי הנילוס. ריח מוכר , עתיק, התאים בגוף מתחדדים וניפתחים …הגוף זוכר.
ועולה בי מנגינה עתיקה , מתנגנת בליבי , מושיטה יד למייים והמים חמימים , חשה רצן לטבול את גופי במי הנילוס. שולחת רגליים יחפות אל המיים , והרכות ממלאת את כל נקודות המרידאן בכפות הרגליים .
כל הגוף מתרכך , כל הגוף נושם את מי הנילוס.
מיים הזורמים ומחיים , ומצילים את בני ארץ כם .
נושמת עמוק , וחשה את תות׳ לצידי וגם אותה אלת הריפוי והחמלה, אייזיס האהובה.
חשה את עצמתם , חשה את שמחתם – רואים אותי בגופי הנוכחי ורואים אותי מאותם ימים עתיקים בהם הלכנו יחדיו על אדמה זו .
והם גבוהים תמירים , מוארים באור האלוהות – רואים את בני הקבוצה , רואים את לב בני הקבוצה , אשר כמהה אל זכרונות הבית .
מתבקשת אני לעשות בערב זה איזון לכל החברים , חיבור לארבעת יסודות האדמה , מים אש ואויר. חיבור לצד הזכרי והנקבי שבתוכם .
חיבור אל אור האלוהות , איזון של אור ואהבה אל עצמם , עברנו בשרוול הזמן עברנו בשרוול הרב ממדיות ואנו בעלי היכולת לראייה רב ממדית מבצעים איחוד של דמותנו מהעבר אל דמותנו של ההווה ומיזוג אל דמותנו החדשה הנושאת את הוויתנו הצומחת אל האין סוף .
נושמת עמוק אל הלילה הראשון באפרודיטה- לילה של כוכבים .
יום שלישי – ביקור במקדש אייזיס
קמים עם הזריחה.
ויוצאים אל מקדש אייזיס- אלת היופי האהבה והריפוי.
על סירה קטנה בין סלעי הגרניט הבוקעים מתוך מי הנילוס , נפתח שער רב ממדי המביא אותנו אל המקדש.
עצמתה כבר מורגשת בלב המקודש.
אנו עולים מעלה אל המקדש , הנבנה בימים העתיקים ההם .
ובסלעי הגרניט מצויירים סיפוריה , היא ובנה…כנפיה הארוכות מחבקות .
אנו מובלים פנימה , נכנסים כקבוצה לחדר המרכזי, נעמדים סביב סלע גרניט הניצב במרכז.
וחשים את התדר העצמתי , בבת אחת היא מופיע לפנינו ענקית גבוהה עם כנפיה מברכת אותנו , ומעניקה לנו את כוח הריפוי מעינה אשר שולחות קרני אור זהב אל כפות ידינו .
המרידאנים נפתחים , והקרניים זורמות ומבצעות פתיחה אל כל תאי גופנו , הפיסי , האתרי הרגשי .
זהו הזמן לריפא עצמנו תחילה ולסלוח, חמלה ואהבה אדירה עוטפת אותנו וליבנו מתרחב.
הדמעות זולגות .
זהו זמן לשיחרור , לסליחה לריפוי ברבדים העמוקים ביותר מאז אותם ימים .
אנו מרפאים עצמנו ובעלי התדר אשר ניתן לנו לריפי האנושות החדשה.
נושמים עמוק ואייזיס מעבירה מסר אישי לקבוצה.
מתרחבים , והיא ברכות עוטפת אותנו כילדיה. אל אחד אל השלם .
16 בנייה ובנותיה ממסדר אייזיס , אנו אשר נקראנו להפתח א סודות הריפוי העצמתיים מהידע העתיק של בית הספר למסתורין .
חברים נזכרים וכבר מתחילים לשלוח ריפוי לחברים המבקשים מהארץ..הודייה.
אט אט , אנו נפרדים , מצלמים מצטלמים .
עולים על הספינת האור שלנו, והיא יוצאת מהנמל , מתחילה לשוט במעלה הנילוס, ואנו יושבים על חרטומה.
חשים את גדול הנילוס והזכרונות צפים ..שוב..
אין שינוי מאותם ימים עתיקים , הנילוס שומר על תדר ותהודת ימי הקדמונים .
אנו נושים את הרב ממדיות ורואים עצמנו אז כהיום .
כל אחד נושם את נשימות הקדושה.
הודייה .
שעות אחה״צ מקדש אום קום בו
יורדים מהספינה, לכיוון מקדש התנינים – אום קום בו.
בדרך רוכלים מלווים אותנו ומציעים את מרכולתם ,חולצות , שרוולים , תכשיטים .
מגיעה אלי ילדה כבת 8 , עיניה שחורות מבטה פונה אליוהיא מציעה לי צמידים .
אני מתבוננת בה , דקיקה מלאת תושיה למכור לי את הצמידים , חושבת אני ישר על ילדי , על מקומם בעולם והיא…
ריח של עשן מלווה את המקדש, עולים במעלה המדרגות , מקדש ענק פותח שעיו לפנינו , חשה כבר את הדחיסות באויר.
חם ..ותיירים נוספים סביב , רועש..העשן..
מתקדמים ואקי המדריך מסביר על מטרת המקדש, מתי נבנה, אדריכלות ..
רואה את זוהר חסרת מנוחה, נצמדת לעמוס, הם מתחבקים , רואה את החברים קשובים אך ליבם סוער.
מקדש זה עבר חניכות מאוד מורכבות , בדרך ייסורים למציאת כוח האמונה בתוכי.
חניכות אלו גבו מחיר של חיי אדם .
ונערים נלקחו אל מקדש זה בגיל צעיר , נותקו מהוריהם , נלקחו לאימון למעבר תחת בריכת התננים .
בני מצריים ראו בתנינים אלים , כאשר הגיעו לנקודה זו בנילוס, ראו את התנינים ניצבים בחוף – נראו כמתים , לא נשמו לא אכלו לא זזו- היתה זו שעת החורף .
עם צאת השמש בקיץ קמו התנינים לחיים נכנסו לנילוס וטרפות את שלל הדגים והחלו לחיות .
המצרים ראו בכך התעוררות לחיים חדשים . וסגדו לתנינים .
מקדש זה היה מקדש לאל התננין , ונבנתה לו בריכה מיוחדת לתנין החזק וגדול ביותר בקבוצה הוא אשר נתפס ושם בהסגר וזכה לקבל בכל יום בשרים ללא כל מאמץ.
מקדש זה נוהל במהלך שנים רבות ע״י הורוס אשר התגלם בגוף אחד במשך אלפי שנים , וניהל את חניכות האמונה במצריים הקדמונה.
זכרונותי מימי מצריים של ימי המסתורין
אט אט לומדת ונזכרת אני בימים ההם , רואה עצמי בדמותי הטלוסאנית מגיעה אל בית הספר למסתורין , ללמידה ועבודה עם אנרגית החיים והמוות .
יודעת שאת רוב שהותי בצעתי בחדרי המסתורין בפרמידות , וכבת אור טלוסאנית למדתי את יסודות תדרי הקדמונים , בני אטלנטיס, בני הכוכבים .
יסוד הזהב, אשר ממנו נמנעתי כל שנות ילדותי- מעין סלידה היתה לי אליו. מאוד מרכזי במצרים . אנרגיה זו מלווה את המקדשים ואת מרכזי האור הפנים פלנטריות תחת ערי הקדמונים .
קרן הזהב הינה מאיץ את זרימת האנרגיה האלקטרונים והפרוטינים , ומעניקה תשדורת ישירה עם ליבת השמש המרכזית .
אני מגיעה מעיר האור טלוס, שם ליבי , עיר הקריסטלית יותר עדינה בתשדורת התדרית שלה, הלהבה הלבנה – להבת ההתעלות – נושאת את יסודות כל הלהבות הבריאה. היא אשר מעניקה מאורה.
וליבי מלא געגועים לביתי- לשסטה.
יודעת כי הקריאה מדוייקת , יודעת כי אני בהכנות לח נ י כ ה האישית שלי . סבלנות ..הקשבה לומדת את חסר העשייה הפיסית ומורידה את קצב התנהלותי ביממה.
נכנסת אל ליבי פנימה אל עומק העומקים . נוגעת .
יום רביעי למסע- מקדש הורוס
מתעוררת לבוקר חדש, 5:30 עולה מעלה אל הסיפון , השמש עולה בין קני הסוף ומשתקפת במי הנילוס הרכים , בוקר חדש במצריים , בעולם האחר.
דומייה , נושמת את החדש אל תוכי , מאושרת ומודה על ההזדמנות של הדממה של ההתכנסות פנימה. ש ק ט .
נושמת עמוק והכהן הגדול אדמה מגיע אלי . מברך משוחח מחדד לי את ראייתי.
אל יום מקודש זה. אל תהליכים אשר אנו עוברים ברמה התדרית עם גופי האנוש.
עצמת אנרגיות והשפעתה על גופי האנוש.
כבני אנוש הנישאים בגופי בשר ודם , גופי המכילים מרכזי עצבים , מערכת דם ושריר.
אנו בעלי היכולת לשאת תהודת אור במידה מאוד מסויימת , במשך עידנים רבים סגרו אותנו , על ידי תזונה לקוייה – סוכרים , קפאין , חומרים משמרים חומרים במי השתייה..
על מנת שלא נוכל להתעורר ולהתחבר אל מקור ההזנה שלנו אור האלוהים .
בלוטת האצטורבל שלנו נאטמה, וכך בתודעת האנושות הנמוכה נשלטנו בשמך עידנים .
עם שינוי במערך רשת הקריסטל סביב הפלנטה , וקבלת החלטות חדשות לגבי עתידו של המין האנושי, נפתח בפנינו ההזדמנות להתעורר.
להפעיל מחדש את בלוטת האצטורבל ולהניע מחדש את מרכזי האור הרדומים בתוכנו .
בפיסי ובגופי האור הקריסטלים שלנו .
בני האלוהים אשר שלטו במצריים בימים ההם , ידעו את כוח אור השמש . והשתמשו באנרגיה זו לתחייה , התחדשות , הטענה וקיומם .
המצרים הקדמונים ראו את האלים ואת כוחם וסגדו לשמש זו.
כיום קרני האור המגיעות מהשמש שלנו הן נושאות בתוכן את אור הבריאה המגיעה מליבת השמש המרכזית הקוסמית הגדולה.
קרניים אלו חודרות ונכנסות אל הפלנטה, אך אם אין אנו יודעים לראותן להכילם לנצלם. לעיתים יכולות הן לעורר זעזועים אנרגטים בגוף האנוש.
גופי האנוש עדינים עד מאוד, במסע הנוכחי חברים אשר קיבלנו , מפץ אנרגטי מאיזייס , אשר הגיע אלינו והטעינה את חברי הקבוצה בכוח הריפוי הקורסמי האדיר.
נאלצו לנוח יממה שלמה לאחר מכן , להכיל את התדרים החדשים.
על כן אנו מודעים היום ומבינים כי הזנה נכונה של הגופים , חיזוק מערכת השלד והשריר, שמירה על 85% נוזלים בן תאי הגוף חיונית עד מאוד.
שבועיים לקראת המסע , נתבקשתי מהמאסטר תו׳ת לשמור על תזונה המורכבת ממים בלבד.
חשתי את השינויים שגופי עובר, ניקויון פנימי עמוק אשר הוציא מתוכו רעלים של שנים .
היום עם המסע אני מקפידה על תזונה קלה עד מאוד . והגוף מכיל את האנרגיות והתדרים העצמתיים ללא שום קושי.
״אנרגיות הן אינן משחק ילדים ״ כך אמר לי הכהן הגדול אדמה , שם על ההר
כאשר חויתי מפץ של אור עצום חודש בגופי ונעלמתי . כן נעלמתי עם הפיזי למספר רגעים . הייתי אור האלוהות !
ללא מחשבות ללא רגשות אנושיים , באהבה אלוהית אדירה אחת עם הכל . נירוונה.
נושמת אני את מי הנילוס לתוכי , מים טהורים נקיים , קני הסוף מלווים אותנו והמים שקטים ושלווים . מבינה היום אני את אמו של משה – יוכבת אשר שמה את בנה הפעוט על קני סוף על הנחל והוא צף ונע אט אט …אל עולמו החדש.
המים עצמתיים בנילוס עם השקט שלהם , הם נושאים בתוכם את תדרי מצריים כולה.
עבר הווה ועתיד בזרימה תמידית הלאה אל העולם המערבי.
אדמה אבי , מלווה ותומך, והמאסטר תו׳ת בעל עצמותיו האדירות מלמד ומדריך .
אט אט אני חוברת יותר ויותר אל דמותי מימי המסתורין , נזכרת ויודעת את אשר הייתי את אשר אני היום .
מוכנה לצאת אל מקדשו אל הורוס- אל החדש ישן אל זכרונות האקשה.
מברכת אתכם לשבוע נפלא, של זרימה ורכות כמי הנילוס הנצחיים .
מקדשו של הורוס
עולים על גבי כרכרות הסוסים , על פי המסורת נעים לכיוון מקדש כרנך מקדשו של הורוס.
נעים ברחובות העיר , העיר משקפת את התודעה הנמוכה של בני האנוש.
דחיסות וצפירות המכוניות , אי סדר מוחלט, יריקות ברחוב, וצעקות . ילדים רצים ברחובות יחפים . הבשר תלוי ברחוב, שחיטת בעלי החיים . אנו בכרכרות הסוסים רצים בין כל הטירוף . קוטביות בן האור לחשכה. מעבר בן הדחיסות המרובה, לאור האורירי. יוצאים ממרכז העיר וכיוון המקדש. שעריו פתוחים מזמנים אותנו , ואנו צועדים ומעלינו שמש ארץ כם . נושמים עמוק רואה את בני הארץ בונים את המקדש במשך עשרות שנים . כירות המקדש נושאים את ידע הקדמונים , המקדש נבנה על ע״י שליטי יון ורומא , אשר רצו להטיב עם העם , ולשמור על מסורת וידע הקדמונים . כך רואים אנו את האלים ושומעים את מעשיהם . מעמיקים ונכנסים אל שערי המקדש גובהו כ40 מטר. ניצב עומד והקוברה ושמש החיים בראש- ברכה. מעמיקים אנו לחדר פנימי צדדי , למען המדיטציה, והנה אנו נכנסים במסדרון עמוק. וקרני השמש מצירות בצורה מאוד ברורה בחדר החשוך את לוחות הברית ! האנושות החדשה- בדיוק שנה מאז הר כרכום – אשר בו זכינו וקבלנו את עשרת הדברות המקודשות לאנושות החדשה.
אנו נכנסים לחדרון , נעמדים במעגל .
נושמים עמוק
מזמנים את הורוס- הוא נכנס.
חשים את עצמתו אך ליבו פתוח ומברך , עובר בין חברי הקבוצה ומברך אותנו.
וליבנו נפתח , ואנו מובלים מהחדש הזה במדרגות ספירלה , עמוק עמוק פנימה אל מעמקי האדמה. אנו נכנים , ומגיעים אל חדר פנימי , כולו זהב. והחדר הינו חלק מהספריה האקשית של עיר המסתורין . אנו יושבים יחדיו על שולחן עגול זהב, וכיפה מסננת עצומת ממדים מעלינו שולחת כל העת זרמי אור זהב וכסף אל צ׳קראת הכתר שלנו , האתנרגיה הקסומה נטמעת עמוק אל תוכנו . לכל אחד מאיתנו ניתן ספר האקשה האישי שלו. אנו מתבקשים להניח את כף ידינו על האותיות – ומקבלים הדהוד לשמנו האישי. נושמים עמוק והספר נפתח , אנו רואים את דמותנו של אותם ימי הפרעונים ..
חשים את עצמתנו .
אנו מתבקשים לשלוח מכף ידינו, אשר נפתחה אל כוחות ועצמת הריפוי הקוסמי , קרן אור אל מרכז החדר.
אני רואה קן זהב יוצאת מכף ידי , אני רואה קרן עצמתית ועוד קרניים נאספות יחדיו ומביעים כוונה ומטעינים את מפץ האור באהבה, חמלה, קבלה,אחדות , נתינה סבלנות הקשבה, ראיית האחר- שלם-שלום . האור מעצים עד אשר לפתע פורץ מעלה ומשם כקשת עצומה פונה אל כיוון ירושליים , אל קודש הקודשים נעשה חיבור אדיר של אור אלוהי היוצא מללבבות אנוש הכמהים ומתפללים לשלום . והאור מתפזר אל לבבות בני האנוש מצריים וישראלים כאחד. אנו נושמים עמוק , זוכים למילות הודייה, מהורוס היקר. ומודים על התהליך . מלווים במדריכים האישיים שלנו , נפרדים מהספרייה האקשית ויוצאים אל המדרגות אשר מעלות אותנו מעלה מעלה אל החדר בו אנו נוכחים . התרגשות עצומה ובכי , מגיעה אלינו שומר המקדש, מברך ומודה לנו ….האם הוא ראה? הבין ? מגיעים אלינו חתן וכלה ביום חתונתם ,מברכים אותנו , האם הם ראו? האם הם יודעים ? מגיעה אלינו בחורה צעירה אנגלייה , אשר התבוננה בתהליך , ובהתרגשות מבקשת להצטרף אלינו למסע…. זכות היא לנו לבצע את שינוי האנרגטי ולהדהד מליבנו את תפילת השלום , לקרבה בן שתי מדינות שכנות אלו . אשר קווי דמיון רבים לנו בשפה, במאכלים, בפתחון לבנו לאורחים … והיה השלום בליבנו בלב המצרי והישראלי , בלב כל גבר אישה וילד. ושערי המצרים ייפחו למסחר, תיירות , כלכלה משגשגת ואהבת האדם. מברכת אתכם לשבוע נפלא, של זרימה ורכות כמי הנילוס הנצחיים .
הדממה
ביום הרביעי של המסע על הנילוס , קמתי אל הדממה. עם הזריחה מבצעת את פתיחת בלוטת האצטורבל והטענת המטה. והשקט בתוכי , נושאת את תפילותי את מילותיי , לילדי לבעלי לאהובי. הדממה עמוק בליבי , מעניקה לכל גופי את השלווה , מן שלווה אשר נושאת את תאי להכלת המרחב, המרחב נפתח ואני חשה את גופי וכל חושי הרב ממדייים נפתחים להכלה אחרת . פונים אלי חברי הקבוצה , בבוקר טוב, מברכת אני אותם – נמסטה- הם מבינים … השלווה פנימה עמוק בתוכי . מתוך השלווה חשה את גלי החום והלב של האחרים – קוראת את מחשבותיהם . גם הנילוס שקט ללא גלים , כבריכת מיים זכים , השמש משתקפת בתוכם והאופק אליו אנו שטים מעורר את הרצון להמשיך עד לאין סוף . מהו האין סוף – מהו אותו רצון להפליג הלאה בחיינו אנו לרוב חולמים , מציבים מטרות עוברים תהליכים ונושמים את שמחה ההגשמה. שוב חולמים , מציבים מטרות עוברים תהליכים נושמים את שמחת ההגשמה זוהי ההתרחבות , זוהי ההבנה, מתוך העשייה בני מתוך היצירה לומדים אתם את יכולת אורכם . בעיישה קיימת למידה – מפגשים אנושיים – שיח ומעשה- דילמות ופתרונן . זאת אתם כבני אנוש חווים . כאשר הפחדים עולים מעגל קסמים זהו נעצר, כאשר הפחדים שוכחים . מעגל החיים נמשך ומציב לעצמנו האנוש עוד ועוד קסמים לחיים מבורכים אלו שלנו . הדממה , מביאה היא את ביטוי האלוהות , הדממה מביאה היא את החיבור ל״אני הנני ״ הגבוהה ביותר . מתוכה עולה השמש ושומעת אני את ברכתה , מתוכה נושאת עיני אל הנילוס ומימיו שרים לי מזמור. הדממה מעניקה לנו את יכולת הראיה הרב ממדית . חשה את המאסטר תות׳ מברכני . חשה את הכהן הגדול אדמה לצידי בתמיכה מלאה. חשה אותה עם עינה אל תוכי מתבוננת ומחזקת כשצריך . הדממה . מעניקה מתנות כה רבות .
העניקו לכם את המרחב , ליום מבורך של דממה.
מקדש כרנך
שם על גדול הנילוס, נבנה אחד המקדשים הגדולים והמרשימים , מקדשו של RA היה זהו יום חם , ואנו יוצאים לכיוון המקדש, נכנסים בשעריו , 40 מטר גובהו. ועמודי גרניט עצומים עומדים בכניסה. RA אל השמש ואל האלים . ואנו צועדים וקשובים לאקי המדריך מסביר לנו על ההסטוריה וסיפורי הפרעונים . למקדשים אלו מגיעים תיירים ומעט קבוצות רוחניות . על פי בקשת המפקח לא ניתן לקים מדיטציות במקדשים אלו , אך אנו מקבילים אפשרות ומצליחים למצא חדרים סודייים על מנת לקיים את כל אשר התבקשנו . איהב , מדייק אותנו בזמנים ובמיקום , וכך הגענו הפעם אל אחד החדרים הסודיים במקדש. אנו הולכים למקדשה של סחמת – בעלת עצמות קסם ואלכימיה. והינה דלת סגורה לפנניו , איהב פותח לקבוצה את הדלת ואנו נכנסים , חשים את האנרגיה העצמתית ומולנו פסלה העתיק בן אלפי שנים של סחמת . והיא עומדת זקופה ומביטה בנו … חשים את עצמתה , עצמים את עיננו וחשים אותה, והיא עוברת ביננו ומעניקה לנו ריפוי עמוק מאוד של שחרור קרמות עתיקות , ועוד עוזרת לשחרר את הכאב ההוא שנותר הי שם בגוף הרגשות …חברה מצלמת והאנרגיה נקלטת במצלמה , הובס רבים ואנרגיות נוספות תזוזה רבה היתה בחדר. אנו מודים לה, ויוצאים … מגיעים לאפנדידה עייפים עד מאוד, חשים את התדרים והעצמה אשר שוחררה מגופנו . נחים על הנילוס המלטף, משקיטים פנימה אל תוכנו . אל תוך למידה חדשה. דנדרה מקדש האת׳ור מתעוררים ב4:30 בבוקר, מתארגנים וב5:30 יוצאים אל מקדש דנדרה . הבוקר אחר על הנילוס ריח טרי עוטף אותנו , לפני השמש החמה והיוקדת יוצאים אל מקדש אלה האהבה השמחה והמוסיקה. יוצאים מהעיר לוקסור והכפרים נגלים לעיננו , חוזרים 1000 שנים אחורה בזמן , רואים את הכפריים קוצרים את החיטה עם מגל ואוספים את השיבולים … חמורים ועגלות , נשים מכבסות את בגדהם על הנילוס. מעמיקים פנימה אל היבשת ומגיעים לפתחו של מקדש דנדרה. את פנינו מקבלות פניה העדינות של האלה האת׳ור, פניה רכות ואוהבות..המקדש מעוטר בציורים רבים וצבעי בין אלפי שנים . אנו נלקחים עמוק פנימה ומבצעים מדיטציה של אהבה , ופרח הלוטוס נפתח לרגלינו והלב מתרחב, חשים את האנרגיה הכלילה ואת הרכות סביב. אקי המדריך מבקש מאיתנו לבוא אחריו ואנו עולים מעלה מעלה למקדש את הגג, והחללים פתוחים עוד את נשמתינו , וחברים מקבלים מסרים התרגשות רבה. חדר הלידה מחדש, חדר האהבה, וסיפורה של אייזיס המתנה אהבה עם בעלה . שמחה בלב ואט אט להבת התחייה עולה מעלה אצל חברים רבים מהקבוצה , צ׳קראת המין נפתחת – תחייה והתחדשות , סננדה ולידי נאדה מלווים אותנו , והשמש שולחת קרני החמות אל בלוטת האצטורבל . אנו נקראים להגיע חזרה אל האולם המרכזי – שם אקי לוחש לי כי ישלנו אפשרות להכנס לחדרים הפנימיים הסודיים , תחת האדמה. בית הספר למסתורין – אנו יורדים במדרגות תלולות , זוחלים ומגיעים למזדרון צר אשר מכוסה בכתובות עתיקות – תפילות וציורים . בדיוק כמו שאנו רואים בראייה הרב ממדים כאשר אנו יוצאים למסעות אסטרליים לבית הספר למסתורין. נכנסים פנימה , וחשים את האנרגיה האדירה, כל אחד מתחבר אל ההדרכה האישית שלו , חברים בהתרגשות רבה, מקבלים מסרים – תובנות – הזכרונות נפתחים . תחת כל המקדשים יש חדרים סודיים של בתי הספר למסתורין , אשר היו פעילים באותם ימים עתיקים . היינו שם , למדנו וחקרנו את ידע האוניברסלי של הקוסמוס. היום אנו חוזרים לאותם מבנים אך מעבר לאבנים ניתן לראות בראייה רב ממדית את אותם כהנים מלמדים אותנו , את אותם תלמידים לומדים . בית הספר למסתורין חי וקיים , יותר ויותר בני אנוש הנושאים את צפני האור המתאימים , נקראים להגיע ללמידה לצמיחה והתרחבות התודעה. אנו נדרשים להכין את הכלים הפיזיים שלנו היטב , על מנת שנוכל להכיל את תדרי האור הנעלים הללו , ולהכיל את אור האלוהות . חברים יוצאים אט אט , נרגשים עד מאוד. סיימנו את תפקידנו במקדש זה. אנו חוזרים אל האפנדידה האהובה , וארוחת צהריים שופעת מחכה לנו . המנוחה הכרחית לעבודת אור במקדשים אלו , האנרגיות ככ עוצמתיות הגופים מתעייפים אנו נחים במזגנים ובחדרים המפנקים .
מתעוררים אחה״צ ויוצאים למקדש בלוקסור.
מקדש עצום בגודלו , מעליו במימד החמישי מתגלם מקדש ההתעלות – המאסטר הנעלה סרפיס ביי דואג ללהבה זו ומטהר את האטמוספירה בפלנטה בכל רגע בראשתי. אנו מתקבצים יחדיו ונושאים את ליבנו אל מקדש ההתעלות – חוברים אל הלהבה ומכילים אותה בתוכנו . יוצאים אל המקדש ושם חשים את הריחוף , שעות הדימדומים והמקדש אט אט מחשיך , אורות מאירים על אותם סלעים המסוטטים בדמויות הפרעונים , והם חיים , משוחחים עמנו אנו רואים את כהני מקדש ההתעלות לצידנו , מתאגדים ונושאים תפילת ״שמע ישראל ״ העוצמה אדירה! ואנו שולחים את אור ההתעלות לעיר האור ירושלם אשר בממד השמיני , מאחדים את להבת ההתעלות ממקדש בלוקסור, עם להבת הזהב מהמקדש בירושלם של מעלה. חשים את ההרמוניה והאחדות – איסלם יהדות נצרות וכל דת אחר. הכל הוא אחד והאחד הוא השלם ומכיל את כל היש. ובערב בספינה , לובשים את חולצות הלבן שלנו , ויושבים לטקס התעלות מרגש עד מאוד. והאנרגיות מואצות התפילות כבר מתגשמות . הודייה עצומה על יום מבורך הוא זה.
חלק שלישי במסע- הפרמידות וההתקדשות
היהודים במצריים
בית הכנסת היהודי במצריים
אקי המדריך לוקח אותנו בסמטאות העיר העתיקה, בקהיר.
אנו נכנסים בשער עתיק בן אלפי שנים , אל הרובע היהודי והנוצרי , כך הוא אומר.
היהודים והנוצרים , חיו סביב החומות אשר בנו להגנה , והיו יוצאים לקיים מסחר עם המסלמים .
צועדים בסמטאות , וחשים תחושה של דמיון לסמטאות בעיר העתיקה ביפו.
רוכלים מוכרים צלבים ומזכרות מימי המצריים .
והנה אנו רואים לפתע שער כסוף ומעליו מגן דויד!
הלב עוצר פעימתו, אנו נכנים והנה בית הכנסת היהודי, מבנה גדול ומרשים , קהילת היהודים היתה ידוע מהאליטה של מצריים .
ליד בית הכנסת מבנה של בית מדרש.
אנו נכנסים אל בית הכנסת והוא כולו מואר , במרכז במה עם ספר התורה פתוח, רק מחכה לתפילת האור של בני ישראל .
האורות נדלקים לכבודנו , מרכז בית הכנסת תחום ולא ניצן לתיירים להכנס.
אני חשה קריאה עצומה לשאת תפילה משותפת .
הקבוצה מתפזרת במעגל סביב המבנה.
נוכחים עמנו אבותינו אברהם – יצחק- יעקב
משה ואהרון
רחל- לאה- רבקה-שרה
בני הכוהנים
מטטרון
מלכיצדק האחד
האחווה הלבנה
בני אטלנטיס , הפליאדים בני למוריה
הכהן הגדול אדמה
כל קהילת היהודים של מצריים מאז ימי הקדמונים ועד לימינו אנו .
ההתרגשות רבה, אחת מבנות הקבוצה בוכה , את הגעגוגים למצריים לאמא אשר גלדה כילדה במקום זה , בבית כנסת זה.
אנו שרים שירת המעלות , אנא בכוח . חשים את האור מתעצם , חשים את השורשים מעמיקים .
״שמע ישראל ה׳ אלוהנו ה׳ אחד״ …״קדוש קדוש אדוני צבאות ..״
ואנו קוראים ציטוט מדבריו של משה , אשר מודה לאלוהים , והנה מוציא אותנו ממצריים .
באותם ימים בהם תודעת מצריים נפלה, ואנו היהודים אשר נשאנו את אורנו , מתבקשים לצאת מבין המצרים .
לא לא היינו עבדים , אך נדרשנו לצאת על מנת להפיץ את אורנו .
והיו הכהנים אשר נותרו , ושמרו על להבת האור , מלב היהודי אל אור האלוהות .לעוד אלפי שנים . גם היום יש יהודים במצריים . ובשקט שלהם מקיימים את תפילות האור.
וליבנו נפתח אל שיר השלום ״עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ועל כל העולם ואמרו המן ״.
שערי שמיים נפתחים , ואנו נקראים לסיים .
הפרידה לא פשוטה .
יודעים כי הטענו מחדש את מרכז האור – בית הכנסת היהודי במצריים .
והאור יהדהד לעוד שנים רבות .
הודייה.
ערב פסח במצרים
השמש עולה , ואנו עומדים במרכז מלון מינה אל מול הפרמידות , נושאים את ברכת השמש .
ניזונים מהאור הנפלא .
במלון זה נחתמו הסכמי השלום עם מצריים , נערכו הדיונים תחילה בחדרים הסודיים ולאחר מכן חגגו והרמת כוסית .
ללפני 37 שנה בדיוק= 10 – 1 התחלה חדשה ״הנני אשר הנני״.
והנה אנו עומדים לפני ערב הפסח , עומדים לקראת את האגדה המסורתית עם האנרגיה החדשה , תדר השלום אותו אנו נושאים בליבנו בתפלותינו לאורך כל המסע.
אנו עולים אל אולם הפלאס – אל החצר הפנימית ושולחן יפיפיה הוכן לכבוד הסדר שלנו , כוסות של יין בצבע כחול לבן , ופרחים והלב נפתח .
החברים מתיישבים לאורך השולחן .
אליהו הנביא מגיע, ומברך אותנו לימים של התעלות לימים בהם אנו בני האור נושאים את ההרמוניה והתקווה בליבנו , את תדרי האור של האנושות החדשה.
אנו מבינים את מעמד זה, קריאת האגדה מתוך שירות ושמחה, ללא קורבנות וכעס, ללא האשמה.
חשים אהבה וקרבה לאחינו המצרים , איהב ואקי עמנו סביב השולחן .
אנו מרימים כוסית ראשונה ליין , ומקריאים את האגדה שרים את שירי החג.
מברכים ושפע של מזון לפנינו .
והלב ממשיך ומתרחב, והשירה נמשכת לעוד שעות רבות , שירה מצרית עם עברית שירי הביטלס ושירי אהבה. ורוקדים יחדיו , והמלצרים עמנו במעגל …
עוד יבוא סלאם עלכום ….עוד יבוא שלום עלכם .
סלאם עלינו ועל כל העולם סלאם סלאם .
הודיה.
הפרמידות במצריים
היא נצבת ממש מולי , עוצמתית בגולה , יפה מאירה אור בוהק ממנה הלאה אל היוניברס, מאירה הלאה אל הלא נודע.
מהדהדת את תדרי האור אשר צופנת היא בתוכה בכל אבן ואבן , אשר מרכיבות אותה,
צופנת היא בתוכה את תדרי בית הספר למסתורין – אשר עלו אל הממד החמישי .
ולרגליה בני האנוש , מגיעים נושמים את חתדריה אוחזים באבנים העצומות חשים את ליבם פועם וניזכר.
ואני ניגשת ועולה מעלה את הדלת ממנה נכנסים אל ההיכל הראשי .
מצד ימיני הכהן הגדול אדמה , לשמאלי המאסטר תות׳, מאחורי המאסט סרפיס בי .
נכנסת פנימה ואור רב ממלא את הפרמידה , מבעד עיני חשה סינוור היכל ענק עצום ממדים .
מעניק את התחושה לקטנותנו כבני אנוש.
המאסטר תות׳ מסביר לי כיצד הם בנו את הפרמידות , כיצד בעל האלכימה ביטלו את כוח הכבידה, וכי הפרמידה זו היתה מכוסה כולה בזהב טהור.
היתה היא קטליזטור לכל הפלנטה לחיבור עם הקוסמוס הרחב, ועם כוכבים ממערכות שמש אחרות , רוחוקות .
ללמידה את פלנטה ארץ עם שקיעת אטלנטיס.
ועוד הוא מסביר על פתיחת בית הספר למסתורין – בו נכחתי להתקדשות ולמידת אור האלוהות ושימושו בפלנטה , בדחיסות של תודעת הממד השלישי.
תחילה למדנו לעבוד עם אור החיים בממדי האור הגבוהים .
בבריאה מקודשת – בתקשורת גלקטית עם כוכב האם .
מאוחר יותר עם נפילת התודעה מטה החיים והמוות היווה כמטה של ריפוי ומטה של למידת כוחות האלכימיה בבית הספר למסתורין .
מביטה אל הכהן הגדול אדמה , והנה הוא מוביל אותי אל מדרגות נסתרות אשר לא ראיתי , ואנו יורדים למעטה מעטה , יורדים אל היכלי בית הספר למסתורין .
ההיכלים מצופים בזהב טהור
אני פונה אל אדמה ושואלת :
מדוע הכל מצופה במצריים בזהב?
"בתי האהובה,
חומר זה הינו חומר אשר מתקיים בפלנטה ומאיץ תהליכים ומעניק את היכולת להעלות את התדר בגופי האור , ולתמוך בהכלת זרמים אור בגופי הקריסטל .
ההאצה הינה על מנת להרחיב את הגופים , ולאפשר לבני האלוהים להוריד את תצורות האור אל הגשמתם אל בריאת גאיה.
החומר נמצא במעמקי הפלנטה , והוא הקרוב ביותר לחומרים אשר עימם אנו עובדים ופועלים בביתנו כוכב מו.
באותם ימים בהם בני האלוהים הילכו על פני היבשת הזהב תמר ביכולת התקשורת והזרמת תדרי האור .
ועל כן נחצב והובא למצריים .
בהמשך עם ירידת התודעה האדם האנושי זכר בזכרון התאי , את יכולת הולכת האנרגטית של הזהב, והיה כמעה למצואו – על כן ספנים חצו עולמות וחיפשו והרגו על מנת להגיע אל הזהב.
אך הידע כבר נחסם , וכל שנותר הוא להסתנוור מזוהר הזהב , ללא יכולת לעבוד עימו .
באולמות האמנטי- בו למדת קיבלת את יכולות אילו .
ומטה החיים והמוות – אשר הפעלת במהלך מסע זה , הינו חנושא בתוכו את כל זכרונות הידע מחניכות המעבר בהם נכחת בבית הספר למסתורין .
מברך היום את הקבוצה אשר הגיע מבני ישראל , אל ארץ הקדמונים – מצריים .
מברך ומעניק לקבוצה היום את החניכה לפתיחת זכרונות הידע והחכמה מאותם הימים .
הטקס אותו קבלת מהמאסטר תות׳ יעניק להם את האור האלוהיםוהפתיחה אל המידעים אשר צפונים בדי אן אי האישי שלהם .
טקס ההתקשות הינו טקס בעל התחייבות מקודשת , בו על המועמד להבין כי רק לאחר שעמד בול שערי ההתעלות – 7 במספרם – יוכל המועמד להכנס אל שערי הקדושה .
שערי האמונה- האהבה ללא תנאי – שער הלמידה- שערי ההתעלות והדממה- שער שערי הריפוי הגלקטים – שערי מקדש השירות – ושערי הטרנספורמציה.
כאשר אתם חשים את תדריכם עולים , ואתם עוברים בשערי ההתעלות .
נפתחת לכם הזכות לבקש להתקדש בפני האלוהים .
ההתקדשות הינה הכלת כל תדרי האלוהות בגופכם האנושי .
אדם המגיע למועמדות של התקדשות ומכיל את האנרגיות הגבוהות בגופו, והיה ולא יצליח לקיים את האלוהות ייפול לאנושיות , לדפוסים ישנים , למצבים נמוכים בחייו.
ייפול לרמה נמוכה יותר מאדם רגיל החי במציאות הגשמית . ויחזור לנקודת המוצא.
לאחר ההתקדשות כל הכוחות והקרמה השלילית נמחקת והאדם נותר במצב ללא גורל.
אך אם יזדהה עם אשיותו ייצור גלגלול גורלי חדש ויימשיך לגילגולי אין סוף .
על כן , עליכם לשאור עצמכם האם אתם מעוניינים להתקדש?
בימים ההם עברת התקדשות וחניכות . על כן הגעת למסע זה , והובלת את קבוצת הכהנים – מטפלים- מדענים .
אנו נוכחים עמכם לתמיכה בכל אחד מכם – על פי בקשות לבכם והיכולת שלכם להכיל את תדרי האור בגופכם הפיזיים .
עוטפים אתכם באהבתנו האין סופית .
וליבי לב למוריה אתכם
הנני אדמה.״ (תוקשר ע״י איילת אל מול הפרמידות 2016)
שערי הקדושה
הפרמידה של גיזה, מולנו ואנו עולים בשביל הלוקח אליה.
עולים במדרגות אל שערי הכניסה, לרגע המקודש הזה המתנתי ,אליו הוכנתי מראש …
נכנסים ועולים במדרגות מיוחדות מעלה מעלה , מעלינו אבני הפרמידה סלעי הגרניט חצובות בסלע.
אנו כפופים , ממשיכים ועולים , המאמץ הפיסי ניכר. עוצרים ונושמים .
והנה נחשף לפיננו חלל ענק- קבר המלך.
מסדירים נשימה, מתרגשים לחוש את האנרגיות . המסלע סביב גרניט שחורה, בגובהה של 5 מטר.
ובקצה החדר, קבר גרניט אדומה.
אנו מתקהלים למעגל- ומזמינים את המאסטרים של האחווה הלבנה- את איזיס , הורוס, תות׳ , בני אטלנטיס, בני הפליאדים , בני למוריה, מטטרון , מלכיצדק האחד, הכהן הגדול אדמה.
נושמים ורואים את אור האלוהות , קרן ההתעלות חודרת לחדר ואנו נושמים אותה פנימה לתוכנו .
תדרי הגופים עולה- נשימתנו מקבלות קצב אחר , נשימות להתרחבות הגופים , נושמים עמוק פנימה ומתחילים לנועה נגד כיוון השעון במעגל 7 סיבובים .
האנרגיה מואצת , האנרגיה בתנועה.
שער האור מעלינו נפתח כשפרח החיים מתגלה, והשער לקוסמוס פתוח אנו אחד עם הבריאה.
אני נעמדת במרכז המעגל , המטה בידי.
אותו מטה אשר הוטען בשבוע האחרון באור השמש הגדולה. הוא בעל מטען אנרגטי רב ומקבל את תדרי החיים .
נושמים את קרן האלוהות ומקבלים את אור החיים והתחייה מצ׳קראת הכתר אל עמוד השידרה אל המרידאנים ועד ל׳קראת המין .
״אני הנני החיים והתחייה״
המטה מתחיל לעבוד, אני אוחזת אותו בחוזקה , האנרגיה עוברת גם לגופי ואני חשה גל חום עצום פוקד אותי .
כל אחד מהמועמדים זוכה לנגיעה בעין השלישית וידע והפעלה עובר לתוכו .
זרמי האור מאירים את כל חלקיקי הגוף – את הידע הרדום בסלילי הדי אן אי .
זמן של הארה.
אני חשה את אנרגיית החיים זורמת בתוכי . נושמת עמוק.
אנו נושאים מליבנו תפילת השלום , לפלנטה לאנושות , נושאים מליבנו את אור האלוהות ומאירים את מרכז החדר, בונים יחדיו כדור אור בעל גאומטריה מקודשת . הוא אולה מעלה ויוצא מקודקוד הפרמידה.
ומקיף את הפלנטה 111 פעמים . בכל מקום בו יש חשכה האור הבוהק מציף .
זמן של חניכה אישית .
כל אחד פונה למקומו לזמן של חניכה אישית .
אני חשה קריאהלעמוד במרכז החדר.
והמאסטר תות׳ ממש לצידי . אני שואלת שוב אותו
מהי התקדשות ?
יודעת את התשובה, אך חשה צורך שוב לדייק . לדעת את בחירתי .
והוא עונה , ומסביר כי אני אשר עברתי בכל שערי ההתעלות , מוכנה להתקדש.
יודעת את שבקשתי בביתי, יודעת שעם ההתקדשות אחזור אחרת .
רואה את ילדיי , את משפחתי , יודעת כי השינוי ישפיע גם עליהם .
והנה עומד מולי הכהן הגדול אדמה.
חשה אהבה עצומה מקיפה אותי ואת ליבי מתרחב. דמעות זולגות .
״הושיטי את ידייך קדימה ״ כך הוא אומר. מושיטה והוא מושיט את שלו .
חשה זרימה אנרגטית .
״זהו זמנך בתי, הוא אומה לחניכהת ההתקדשות ״
ליבי יודע זאת ואני נושמת עמוק, עכשיו נמשע קול פנימי בתוכי .
אני צועדת חולצת סנדלי .
ונכנסת לשכב בארון הגרניט.
חשה את האבן הקרה בגבי . נושמת עמוק וזרימה אדירה של אנרגיה יורדת אלי , נשימותי משתנות בקצביות .
אט אט חשה את הנשימה נעצרת ואני יוצאת מגופי למסע מעבר לזמן ולמרחב, תות׳ מלווה אותי מעלה אל היוניברס מעבר לשמש שלנו , אל השמש הגדולה מקור כל היש.
דממה ואהבה …רואה את המרחב כולו.
חוזרת אל גופי ..חשה אותו רוטט , מקבלת הסבר כי האור נטמע עמוק בתוכי , הדי אן אי משתנה , נושמת עמוק ורואה את תפקידי החדש על הפלנטה.
מקבלת הסבר, רואה את השינויים הפלנטריים .
ושוב נושמת וגפי רוטט- שוב מפסיקה נשימה ורואה עצמי בהתקדשות ההיא , ומתאחדת להווה. ואנו אחת עם דמותי ..נושמת .
״עוד מעט התהליך מסתיים ״ חשה אוררב וחום בכל גופי .
התדר יורד , הנשמיה חוזרת . מתרוממת – חשה הודייה עצומה.
יוצאת מהארון גרניט.
מסדירה את נשמתי .
והנה מגיעה דמות זקן אשר מזמין אותי עימו לספרייההאקשית , באולמי האמנטי, בבית הספר למסתורין .
והא לוקח אותי למקום בו תרם בקרתי , יושבת והנה הספר הזהב מאורך מונח לפני, שימי את כפות ידייך לזיהוי, הנה הספר נתפתח.
ושוא אנו רואה את חיי הקדמונים , נושאת את מטה החיים ועובדת עימו.
ונפרטיטי מולכת ואני עוברת בן המקדשים , מלמדת ..לומדת ..
מקבלת ידע נוסף מספר האקשה שלי .
חוזרת לגופי, יוצאת למסע מרגש לביתי לטלוס.
קבלת פנים חגיגית לכבודי, בכיכר העיר המרכזית , שם להבת התמיד בוהקת ביופיה.
וההתרגשות מרובה.
ליבי פתוח והינה משפחתי , וחבריי..
נודדת בין העולמות .
לפתע חשה נגיעה , התעוררי איילת
פוקחת את עיני , רואה חיוך מולי , אחות אהובה מהמסע...
