המפגש עם הזקן הסיני על ההר

---

בערב שישי נחתתי , יצאתי לאדמה בביתי להתאזן בכיווני שמיים . אט אט המסע ממנו שבתי נטמע זהו תהליך , חברי הקבוצה כמעט כולם בביתם , נושמים את הממדים בהם ביקרנו , את המידעים והתכנים .

והחדש כבר נולד , שאסטה בכל תאי גופנו , שאסטה בליבנו .

בקהילת טלוס האהובה , ליוונו יותר מ 400 אחים ואחיות ,שליחי אור שנכחו במסע אל ההר.

עם השיבה , במפגשי הקהילה אנו ממשיכים לשאת תא תדר ההר , הקסמים והמידעים להמשך צמיחה משותפת .

אשתף אט אט בכל המידעים והחוויות הרב ממדיות מהקיץ המופלא ,

מחכה לראותכם , בערב ההארה המשותף שלנו , יחד עם המנחים והמנחות , יחד עם עדי אברהמי

יחד בלב אחד

ב8/8/ במגשימים

שבוע מבורך ,

אוהלת ~

~~~~~~~~~~

כאשר עולים אל מעלה הר שאסטה , המסך הרב ממדי נעלם , אין הפרדה בין העולמות המימד החמישי נוכח ומתרחב אל האין סוף . 

במעלה ההר מעלה ישנם פורטלי אנרגיה , כאשר חוצים אותם חשים בגוף את ההתרחבות של החלקיקים בגופים , חשים את התדר עולה , ניתן לחוש את גלי האור החדות בראייה נפתחת . 

שוב אין אני נוכחת באנושיות שלי , שוב אין אני נוכחת בנראות הפסיכולוגית . יוצאת מהמטריקס המקודד , ונוכחת בבריאה הרב ממדית . 

עולה מעלה בשביל , מעלה את תחנת הפליאדים . עוד אספר עליה בהמשך . 

והנה הוא שם יושב , אני רואה אותו בבירור ואט אט מתקרבת ממרחק של כ 3 קילומטר יושבת מולו ומתבוננת . 

הוא לבוש בגלימה צהובה , זקן שחור ועניים מלוכסנות . יושב ישיבה מזרחית על הסלע , אולי הוא מרחף , אני מעמיקה ומתבוננת , אני רואה כי הוא עטוף בבואת אור , וזרימת הפרנה אל מרכז הוויתו וראשו . 

אני ממשיכה להעמיק , מתחילה לנשום עמוקות , וחשה את גופיי מתרחבים ותודעתי נפגשת עם שלו , המרחב לא נוכח , גם לא הזמן . 

אני קשובה 

״הם חולים , כולם חולים , הם חולים ומדביקים אחד את השני במחלה . נגועים בניכור ובאני שלהם , שוכחים את היכולת לשהם לראות מעבר , להרגיש את זה הנוכח לצידם , את מי שלו קוראים הם משפחה . 

הם חולים , במחלת הגשמיות , הנוחות וראוותנות . הם חולים . 

אני נושמת ושואלת אותו  , האם ניתן לרפאם ? 

שמח אני לשמוע אותך ולראותך , מבעד לצעיף , אני רואה את תהודת ליבך , ואת הרצון שלך להילחם במחלה , להילחם באפלה באותה נגיעה עמוקה ולתמוך באנושות בהתעלותה מעל פני האדמה . 

אני עושה את הטוב ביותר שאני יכולה , האם ניתן לרפאם ?

נוכח אני במרחב הפלנטה , מעידני העבר הגחתי לראותך , לראות את אלו אשר בחרו לראות את האמת , אני רואה אותם עולים אל ההר , חלקם מבולבלים בכיוון אליו הם רוצים לפנות . חלקם מתעוררים תוך כדי הליכה . אלו מגיעים אל ההר , יוכלו לרפא עצמם , תהודת ההר ומסת האור הנוכחת נוגעת בליבם . כאן על ההר , המרחב המרטיט עולמות הוא המרפא .

אך גם אלו שמגיעים אל ההר לעיתים , גם הם חולים , באגו הרוחני המתפתח , ברצון שלהם לוותר על עצמם בשביל הרוח . גם הם חולים . בני האנוש , האם . יכולים הם להיות נטולי אגו , שליטה ותאוות ה ״אני״

 רואה אני בהתבוננות שלי , בעולים אל ההר גם את אלו המפתחים בתוך עצמם את הגישה אל   עולם האור המופלא מליבם , עולם האור אשר נוכח לכל ניצוץ אלוהי לכל נשמה שמגיע אל הפלנטה להתעורר ללמידת צמיחת התודעה , אלו הנעים מתוך אהבת אמת , צניעות ונתינה לאחר . אני רואה גם אותם , לרוב הם יהדהדו את רוחב ליבם , באור הבוקע מעיניהם , ברצונם לחיות את שמחת החיים מתוך ראיית האחר .

רואה אני את בני האנוש , את אלו הדמויות אשר קודדו במוחם ונשלטים הם , מתוך השליטה מפוחדים הם להיות הם עצמם , מתוך השליטה הם מוותרים על החלומות שלהם , מתוך   הקידוד הם שוכחים , אני רואה אותם . 

~~~~~~~

הוא קם מרים את ידיו ומניע את האנרגיה בתנועות מעגליות , יוצר הנעה תדרית ופותח שער ענק לפניו . 

מתבונן בי ואומר : ״ואת יקרה, המשיכי להניע את שובלי האור בין המזרח למערב , את אשר רואה את צירי האין זמן , את הרב ממדיות ומגשרת בין העולמות , היי האור שאת במלואך . ״

הוא מרים את ידו ומעלה נעלים . 

אני נושמת , מתבוננת על הסלע , והעליה אל מעלה ההר , מהרהרת בשיח שהתרחש זה עתה , וממשיכה מעלה אל תחנת הפליאדים ...

ההמשך יבוא ,

שבת קסומה אחים ואחיות אהבים

אתכם במסע ההתרחבות

הנני אוהלת ~

#מתוך מסע ההקשר תעלות שאסטה 2024

#התמונה נוצרה על ידי שגית ברומברג בתוכנת ה AI