יושבות בלב מעגל השמאני , אל תחת שמי הכוכבים ,נושמות את הקיץ וריח האדמה .
מזמנות את הרוח הגדולה והנה היא עוטפת אותנו , חשות אותה חגה סביב…
נושמות עמוק ונכנסות אל מימד אחר , בזמן אחר, נכנסות אל מרחב יבשת האם למוריה..
כל אחת יוצאת אל מסעה היא , האחת רואה עצמה על מצוק אל מול הים , השנייה בכפר הילדיים , השלישית אל מול שדה רחב ידיים ופרחים רבים ואני חשה את שורשי כף רגלי מעמיקות פנימה עמוק , יורדות עוד ועוד , ממעמקי ליבה של גאיה, נישלחת אלי את קרן המג׳נטה , והיא עולה מעלה אל בין מרכזי הצ׳קרות , מעלה מעלה פותחת ומרחיבה את אותם מרכזי אור ופעימות גאיה פותחות את מרחבי גופיי השונים ..
אני אחת עימה ...
רואה אותי הולכת בשביל המוכר ופוסעת במרחבי האדמה הבית , פוסעת ורואה את הכפר המוכר , בתי הבונגלוסים והצמחייה , הקריסטלים הניצבים והשפע הנוכח בכל מקום .
ממשיכה ומעמיקה אל המפל הגדול עצום בעצמת המים הנופלים מנקודת הגובה אל האגם הרחב, וקשת ענקית נפרשת לפני , והמיים נטמעים בכל חלקיקי גופיי השונים ,
רואה ומרגישה את דמותי מלמוריה , מרגישה את הוייתי הנושאת תהודת אור וגופי גמיש מואר מחובר הן לאדמה הזו והן אל כוכבי האור המהדהדים במקביל לשמש הגדולה , הכל הוא אחד,
הלב הפתוח מקבל את עוצמת היש , ואני יודעת את מהות משימתי הארצית . מהות הוויתי הלמוראנית .
אני נעה בין סלעי הבזלת באגם , נושמת את החופש , את השמחה ורואה אותה ממרחק...
אני מתקרבת והנה היא פוסעת לקראתי , אני מזהה אותה , דקיקה וגבוהה ושערה הגולש מהדהדים את התדר אותו היא נושאת , אהבה טהורה רכות וחמלה. היא נושאת בשערה זר פרחים , ושרה את שירת הלב.
אנו נפגשות היא מזהה את דמותי , עומדת מולי ואני חשה את צ׳קראת ליבי מתרחבת גדלה מתמלאת באור , אני רוטטת בכל גופיי , יודעת אותה והיא אותי .
זהו רגע הפרידה , שתינו יודעות ...
עומדות זו מול זו , קרני האור בוקעות מליבה אל ליבי והלאה בזרימת האין סוף , אני מרגישה את הזרמים ואחדות הלב, ועיני נטמעות בעיניה התכולות . אני מעמיקה ורואה את כאב הפרידה העומד בפנינו , אחת אנחנו , אני חשה את כאבה ואת הפחד שהדהד , יודעת כי כי ימים רבים יעברו ושוב ניפגש ,
רואה את דמותה ונבלעת בעיני התכול ,
ושוב רואה את החיפושים אחריה בימים אחרי , באותם גילגולי חיים עלי האדמה הזו , מתוך שליחותי פוסעת במקומות רדומים חשוכים ולא מוותרת , נושאת את הזכרון והידע אל אותם מקבצי נשמות אשר יודעות גם הם .
נושמת עמוק את רגעי הפרידה ממנה , רגע לפני שיבשת האם שוקעת , ולכל אחת מאיתנו משימה שונה, אני עומדת לצאת אל נקודת המיועדת לשמירת זכרונות האקאשה של יבשת למוריה , והיא נותרת עם בני עמנו לתמיכה והובלה .
רגע שנמשך לנצח והבטחנו זו לזו , אז כן , כי נפגש באותם הימים בהם הפלנטה תהיה ביכולת להזכר ולהככיל את התדר הגבוהה , הבטחנו זו לזו , כי נפגש ונאחד את כוחותינו לשליחות השבת בני למוריה הביתה.
הבטחנו והנה
המתנו לרגע זה , לאחר גלגולי הגלגולים , בהם חפשנו זו את זו , והנה בזמן זה , כה ייחודי חברנו שוב אחת לשנייה , הלב הוא היודע ואני מתקרבת ומחבקת , מחבקת וחשה אותה נטמעת בתוכי , ולבנו אחד שלם , שוב אינו נפרד, כל גופי חש את האחדות והשלווה , אחת היא מתוכי .
עבר הווה עתיד , הכל אחד , וליבי בכאב הפרידה ובשמחה האחדות ,
הוא מגיעה , מניח את ידיו על גבינו , על צ׳קראת הלב, ואני חשה חום רב התומך בניתוק הגופים
נושמת עמוק והאהבה נותרת החיבור נותר האנרגיה בזרימה.
מתבוננת בו , בכהן הגדול אדמה, מודה לו בעיניי והוא מחבק בהילתו האוהבת , והוא מרעיף את הביטחון והשלווה.
אהובה שאת , אכן אחת אתם , נשמה עתיקה אשר בחרה להתגלם בעולם זה בימי האור של למוריה .
אחת אתן מבריאתכן , והגעתן בפיצול של חוויה הפן הזכרי והנקבי , ויחד השלם .
ונעתן על פני הפלנטה בשלמות , נעתן על פני הפלנטה באחדות ותיאום תדרי , והשילוב הוא אשר העניק לכם את השמחה ההגשמה והתיאום הנשמתי .
בעת טביעת האדמה הגדולה , ושקיעת למוריה , נאלצתן , כנשמות רבות להתפצת , פיצול זה יצר ניתוק וכאב , וכך את המשכת לנוע על פני הפלנטה בגוף וחלק מתודעתך והיא נעה עם חלק מתודעתה וגופה , היו גילגולים בהם נפגשתם , היו שלא. אך תמיד חיפשתן .
כן אהובה, בימים אלו , בחרתן להפגש, הרמזים הגיעו לאורך חייך …ידעתן כי הרוח הגדולה היא אשר תביא אתכן לשלמות .
ושלמות זו אותה חשת על ההר, ביום ההוא ממש.
שלמות זו חשת אותה על ההר,וליבכן התאחד הוא , ושוב היית האור הגדול , שלמות כל גופיייך .
שוב לא תפרדי אהובה, שוב לא תאבדו זו את זו , אחת אתן ועוד יבוא היום לתפקוד מלא של אחדות תודעתכן לבכן וגפכן . תודעת האור הגדול תהיה בשלמות אלוהית .
נשמות רבות , הן החוזרות בימים אלו הביתה, שבות אל זכרונות האור , ואל אותן נשמות המתאחדות איתן , ומביאות את השלם אל עולמם ברב ממדיות מעבר לכל זמן ומרחב.
אכן עולמכם נפתח הוא לאפשרויות ותקשורת הנשאת מעבר למוכר , גלי הקול נעים במרחב בקלות ללא חסימה שכן התודעה התרחבה, הרשתות פועלות במרחבי הפלנטה , וכך אתם נעים כבר אל השלב האבולוציוני החדש של האנושות החדשה.
את אהובה, אשר חווה זאת בעשור האחרון , יכולה לשתף ולספר ובכך להוביל את היכולת והאמונה במבנה תקשורת החדש , הנברא ומתעצם בימים אלו בפלנטה ארץ.
ימים של התעוררות זכרונות למוריה , זכרונות הבית , וזכרונות אלו יעירו את זכרונות בני הכוכבים , אכן בני הכוכבים היו על אדמת למוריה , כל אחד בזמנו מתוך בחירתו לקחת חלק פעיל בעיצוב הפלנטה.
השיבה הביתה , מהדהדת לכל נשמות הפלנטה , ההתעוררות הינה של נשמות הנוכחות בחיבור אל נשמת האם , אל מקורן.
על כן אהובה,זכית את , לחוות את האחדות שלך עם הפן המקביל שלך איחוד הנשמה שלך ומתוך אחדות זו אחדות עם הבריאה האחת ,
מבורכת את , בת אהובה, הנני אדמה.
נושמת את מילותיו , חשה אותה מהדהדת בכל רגע , חשה את ליבה את תודעתה אחת היא איתי.
(7.4.2019)
