מתעוררת אל בוקר חדש, השמיים הכחולים וההר הבוקע במרחבי שסטה , מזמין אותי אליו , נוסעת אל המעיין ממלאת את הבקבוק במיים טהורים , מוכנה לעלות אל יום חדש, יומי האחרון במסע זה…
קשובה לקולו של הכהן הגדול אדמה, והוא מזמן אותי מעלה אל הפלטפורמה העליונה..נוסעת עם הרכב ושירי הלב ממלאים אותי , מרגישה כי משהו מיוחד עומד להתרחש היום .
חונה עם הרכב, ורואה את הצלילות שהיום פתח בפנינו , עולה מעלה מעלה עם רגליי , מודעת לכך שיש לי בקבוק מים אחד בלבד.
לאן? אני שואלת את אדמה, למעלה אל הפסגה…אני שומעת ..
מתבוננת מעלה אל הכתר , נראה רחוק ..אוקי מתחילה ושרה את שירת הלב, המסלול לוקח אותי מעבר לעיקול אותו אני מכירה, הפעם אני ממשיכה והולכת ושרה וצועדת בנתיב צר, ואדמת הטרשים עם סלעי הבזלת מכסות את האדמה הזו ..ממשיכה הלאה
עולה ועולה והנה אני רואה את עצמי במחצית הדרך לפסגה , זה לא נראה כבר ככ רחוק , ממשיכה והדממה נכנסת פנימה מחלחלת , המסע הפיסי נותן אותותיו , ממשיכה ועולה והנה השביל מתעגל הלאה , ואני רואה את האפשרות לקיצור דרך …כמורת טיולים אני מודעת לסכנה , אך קשובה וחשה את אדמה לצידי , את סן ג׳רמיין ואת הרוח הגדולה של ההר, הפותחת בפני שער .
אני עולה מעלה באנבני הבזלת ועוברת בשער אנרגטי והנה לפני עמק נסתר יפיפיה ומים זורמים , מחייכת לעצמי עמק השפע, כך נסתר בין הסלעים בין חמוקי שסטה , ומים בשפע . מודע שותה וממשיכה .
המסלעה ממשיכה עוד ועוד להדהד את עוצמתה , סלעי בזלת מחוספסות והנה עוברת בעוד שער, ומתגלה לפני מעגל אבני בזלת זהובות במעגל ענק וסלע עצום במרכז , וסימון שלא ברור לי , אני מבינה עכי זהו פורטל אל בסיס החוצני הפליאדי הממוקם על ההר, לא נגשת ..ממשיכה הלאה הרגלים נעות לבדן מושכות אותי מעלה מעלה , עולה ומתנשפת עולה וחשה את כל שריריי…
הסלעים זה על זה, ללא אדמה ואני מודעת לסכנה כי אם יש מפולת קטנה המצב לא ככ טוב..
הפחדים מחלחלים לליבי , אני עוצרת נושמת וחשה את ידו של אדמה אבי ו ומצדו השני סן ד׳רמין וסרפיס פי , נושמת עמוק וחשה את דמותי הטלוסאנית אחת איתי , וממשיכה מרחפת על הסלעים , ממשיכה בקלילות לא ברורה כאללו כוח המשיכה חל לעבוד עלי , עולה מעלה מעלה עד אשר מגיעה אל הפסגה המזרחית , שם עץ קטן צמח לו , ותחתיו אני יושבת
חשה את הפתח ונשאבת פנימה אל טלוס,
רואה את כל מפחתי מחבקת אותי מאושרת מהמעבר התדרי אשר הגשמתי , והנה אני יושבת על כסא זהב, ומולי גבוהים ומוארים מגיעים המלך והמלכה של טלוס , יחד עם מועצת ה12 ועם הכהן הגדול אדמה, מברכים אותי ואהבה כה רבה בליבם , והם מקיפים אותי ואני פותחת את זרועותיו וכנפי הזהב שלי מתרחבות ואני מניעה את זרועותי והן מאירות את האור הרב שלהן לכל עבר חשה את התדר המלכותי ואדמה מגיעה וומעניק לי שרשרת יהלום כחול עמוק , עמוק בו ניתן לראות את לב ממלכת עיר האור טלוס , בו אני אחת עם ההתגלמות האלוהית האין סופית שלי , אני רואה מי אני !
אני רואה את האור , את השליחות את הבחירה את העתיד הצפון וההגשמה , אני בהודייה עצומה וליבי שוב מתרחב ושוב ואני נושמת עמוק ואט אט נפרדת מעלים אותי בחזרה לגופי , נומת עמוק את גשמיותי , מתקרקעת . שותה . ואט אט יורדת מסלעי הבזלת מרחפת עד שרגליי נוגעות בקרקע.
עם הירידה אני רואה שוב את המעגל החוצני , נקראת להכנס אלי פנימה , יושבת על הסלע .
והנה הוא פועל השדה סביבו עובד ואני כבר במקום אחר, רואה את המפקד הפליאדי המברך אותי , ״אנו יודעים מי את ״ מעריכים ומכבדים אותך רבות , בואי וראי את העבודה המשותפת שלנו במרחב ההר ומעבר אליו בפלנטה.
אני רואה את החלליות והמנחת , את התעופה אל השערים פתוחים בתוך הפלנטה , אני רואה את העזרה הרבה הניתנת לגאיה בימים אלו , ואת התקשורת אשר תתרחב עוד ועוד אל מול הפליאדים עם בני האנוש.
המעברים הקוונטים אל הרב ממדיות והתקשורת הרב מימדית אשר כולנו נחשף אליה , והממשל אשר עובד עימם .
הפעילות היא אכן כה מרובה.
הודייה לי אליהם , וברכה ואני חוזרת אל המימד השלישי , מתקרקעת
ועם שירה בליבי יורדת ויורדת מההר הקסום ,
על פסגת שסטה הייתי היום , נשמתי את המרחב התדרי הייחודי וכן שם למעלה שערים נוספים , אך יש לדעת לעבור דרכם , ויש לדעת לעלות על ההר…
הודייה על התמיכה בכל התהליך , אותו עברתי היום
הללויה!
אחת עם ההר , אחת עם האדמה הזו
הנני אוהלת (14 אוגוסט שסטה 2018)
