מהו המסע אליו אני יוצאת …? בכל שנה נקראת אני אל ההר, קריאתו של הכהן הגדול אדמה , נשמעת בנשמתי . אבי ומורי הוא, ויודעת אני כי בימים ספורים בלבד, אך במצב תודעתי גבוהה וממוקד במשך 24 שעות מלאות . חווה אני התעלות וחניכות רבות , אלו הן אשר מעניקות לי יכולת להתרחבות התודעה , ופתיחת שערים..להתרגשות ותשוקת אורות האלוהות . כך יוצאת אני מעבר לים , מתוך אמונה והתמסרות מלאה. בכל שנה , המסע האישי הנו בחודשים החורף ..גם השנה הגעתי שסטה , כאשר ההר מכוסה במעטה לבן סמיך , ובכל שנה, עם הגעתי יוצאת השמש…והעננים מתפזרים להם .
כבר באמצע הלילה , עם הירח המלא אשר ליווה אותי בכל הנסיעה מסן פרנסיסקו אל שסטה , חשתי את צ׳קראת הלב מתרחבת , עם הנשמיה של ריח שסטה. ריח מתוק של אדמה הנושאת את זכרונות הבית , אדמה מתוקה , זו אשר מעניקה חיים , ואהבה. עצים עצומים בגודלם המעניקים חיים ומזון , צל והגנה. סלעי הבזלת הכהים , העשירים במינרלים ממעמקי הפלנטה, מלב גאיה. והריח משכר את חושיי , ניגשת אני אל העצים העתיקים , מחבקת נושמת מתרחבת . קשובה לליבי , קשובה לקולות המגיעים אלי מעיר האור טלוס. בחדר בו אשכן ואלון , בונה פרמידה גדולה , ומבקשת להכניס את קרני הריפוי וההתמרה בזמן הלינה , כהכנה למסע.
עוצמת את עיני ולפתע מתעוררת , רואה כיפה ענקית מעלי הבנויה ממשולשים , זה על זה , וצבעם סגול בוהק, מתבוננת והמוח מנסה להזכר , האם כך נראתה התקרה.. ברור שלא, הרי זהו המבנה שבניתי בתודעתי לריפוי הלילי , נפעמת מתבוננת שוב, ממצמצצת ונעלם .
מאושרת לדעת כי , ״העבודה ״ כבר החלה.
מתעוררת לבוקר שסטאי , והשמש זורחת , ההר בוהק בצבעו הלבן . נפגשת עם חברים מהעיירה, אלו המלווים אותי כבר שנים רבות , במסעי הטלוסאני . ועולה אל ההר. וההר מושלג ונוצץ מיהלומי הקריסטל המכילים את השלג. והלב מתרחב, ויושבת תחת עץ ענק , הוא אשר מחכה לי בכל שנה.. ונעלמת אל טלוס.
רואה עצמי , במרכז העיר, להבת התמיד בוהקת יפיפייה עולה מעלה מעלה . וסביב לה בני טלוס, שירה עדינה עוטפת את המקום , אני מתבוננת ורואה ילדה כבת 12 שרה בעדינות ומתוך קולה יוצאים רטטי אור זהובים , תבניות קול ..
ממשיכה להתבונן , ורואה את חברתי היקרה, דונאיו , והיא קרבה אלי , שולחת את ידה אל מרכז גבי , אני חשה חום עז עוטף את מרכז צ׳קראת הלב, התרחבות נוספת , ודמעות זולגות .
כמה רכות , כמה אהבה , כמה שלווה… חושבת על החיים עלי האדמה , המכילים לחץ ומתחים , דרמות מיותרות מלחמות ומאבקים .
יודעת את תפקידי , עלי האדמה , יודעת את שהתחייבתי אליו .
ובעיר טלוס , בביתי , השמחה כה מרובה, במפגש עם המשפחה , החברים ,ומרכז העיר נוצץ אף יותר מאי פעם , אני חשה כי העיר העלתה את התדר , והיא נושאת את אורה אחרת. אני מתבוננת בנוכחות המגיעה אלי , דמותי שלי . עומדת מולי , ללא מילים אנו מתמזגות , אני אחת עם דמותי המקבילה. יוצאת עימה למסע .
אכן כך אני שומעת מתוכי , מתוכה עיר האור טלוס העלתה את תדרה לתדרי הממד השביעי . ואת חשה את ההתרחבות – התדר אשר עלה , גם אנו בעיר האור מבצעים התרחבות תודעתית , אך לא באופן אינדיבידואלי , אלה בתודעת האחדות .
מרחוק רואה דמות , צועדת לפני , ליבי כבר יודע … אבי ומורי – אדמה.
אומנם אני משוחחת עימו , כמעט , בכל רגעי היממה בישראל , אך ליבי דופק בעצמה וההתרגשות מרובה, פה הקרבה היא אחרת . חשה אהבה חמלה , קבלה , הוא ניצב עומד מולי , גבוהה עצמתי . ומתחיל לתלפט עימי . חשה את ידו מעבירה קרן אור עמוקה וכחולה לליבי , ואני חשה את הצמיחה שלי עוד ועוד …יוצאת עימו לסשן ראשון ….
עליו עוד אספר… נשארת אחת בטלוס ועולה מעלה לגופי , המעברים מאוד קלים לי ..
היממה בשסטה הינה אחרת , הזמן נמתח וניצן להספיק כל כך הרבה… אחת האהבות שלי ושל כל החברים המגיעים לעיירה, היא חנות הקריסטלי ״סול קונקשיין״ בחנות זו יש את מגווה הקריסטלים הרחב ביותר אשר ראיתי …וניתן להסתובב יום שלם ולהעלם .
עם כניסתי לחנות , מברכת אותי המוכרת בעלת המקום , וממהרת לבקש ממני את הספר באנגלית אשר נמכר בחנות מזה מספר שנים Telos- from theory to practice וואו , אני נרגשת מאוד לדעת כי הספר מגיעה לחברים חדשים בעיירה אליה מגיעים בני אור מכל הפלנה שלנו . ומביאה לה עותקים נוספים .
השליחות , כבת למוריה מתרחבת , אכן בשנים האחרונות , אנו רואים את חשיבות בני האור וזכות גדולה היא לי לקחת חלק בפתיחת לבבות , וזכרונות למוריה .
ממשיכה אל דרכי…נפגשת עם חברים , בני אור , אלו אשר בחרו לחיות בעיירה ולהפיץ את תדרי האהבה מליבם .
מכל אחד לומדת , לכל אחד קשובה ורואה את נתינתו לחברת האנוש .
8 שנים פוסעת בדרך זו , חוצה שיעורים ושערים , מקבלת הדרכה מדוייקת מאדמה היקר, הוא המעניק לי את מלא התמיכה, האהבה ההגנה .
מתעוררת ליום של חג, שידור ישיר מהר השסטה עצמו , לקהילה האהובה בישראל . מתעוררת עם הזריחה , נכנסת לשיח עם אדמה. ויוצאת מעלה אל ההר. חשה את התעוררות היער אליו אני נכנסת , מזוכה לברכת העצים והצומח , הציפורים מצייצות . עולה ועולה , אל נקודת הגבוהה ביותר , מושלגת כולה. ומכינה את עצמי אל יום השידור. העומד מאחורי הרעיון היה , אורי בני , הוא אשר זכה לקבל אמא קצת אחרת ..כבר כשהיה בן 10. ואז יחד עם הולדת טלוס, מפתח ומוליד הילד, שהפך לנער את כישוריו בנושא הכנת סרטונים , צילום , עריכה ועוד..טלוס מעניקה לו מקום ליצירה מרובה, וליבו יצא אל הטבע המופלא , התמונות עוד יתפרסמו
כך , אנו מתכוננים , והזמן הגיעה וסביב לי המאסטרים הנעלים , האחים והאחריות הטלוסאניים , ילדי טלוס, אורליה לואיז ג׳ונס , וכמובן אדמה, הם כולם עומדים יחדיו איתי , כל גופי צמרמורת , העין השלישית פתוחה והם יפים , כה יפים .
והשידור מתחיל , עפה אל ממד 5 וחשה את הרכות , חשה אתכם , חשה את האור האלוהי , ומעבירה הלאה והלאה …
התרגשות מרובה , בבוקר זה. חגיגת 8 שנים לטלוס למוריה בישראל . הארגון הראשון אשר הוקם , ממקום של נתינה ללא תנאי , לאנושות , לגאיה , ליצירת הרמוניה ואהבה עלי האדמות .
הודייה עמוקה בליבי , על הבריאה המופלאה , שנוצרה בישראל , המקום אשר כה חשוב לקיים דווקא בו את מיזוג התדרים ואחדות הלבבות . ״כי מציון תצא תורה״ כך אמרו אבותינו . החיבורים בין שסטה לירושלים , כה עמוקים , כך הארנו את ירושלם של המעלה באור הזהוב העדין .
נושמת עמוק את החמצן הטרי אשר נולד בבוקר זה . הודייה ענקית . יורדת מההר אט אט , מוכנה ליום חדש ולקסמי הבריאה.
מליבי אל לבכם . א ה ב ה הנני , איילת
