ברוכים הבאים, כאן אדמה הכוהן הגדול מטלוס.
הנני מברך אתכם בני האור, אתכם שפסעתם יחדיו בשער האהבה, בשער החמלה וההתעלות. אנו ליווינו אתכם ועודנו מלווים אתכם ואת לבכם המקודש אשר נפתח כשושנה, מתמלא באור ובאהבת היקום, אשר שוטפת את פני כוכב ארץ.
בימים אלו,יש חגיגה בכל העולמות; חגיגה ואהבה ביקומים רבים הנבנים מחדש מתוך האור המגיע ושוטף. אכן כך, אהובים; האור הרב היוצא מהפלנטה ביום השער הוא אור החיים, שהתאחד עם אור האלוהות והעצים את חלקיק האלוהים עד לשמש המרכזית שבמרכז הבריאה. וכך, השער שנפתח מהווה חגיגה ובריאה מחודשת לעולמות רבים מעבר ליקומכם ומעבר לזמנכם. ההארה מגיעה לחיים מקבילים ונוגעת בנשמותיכם הקיימות במימדים שונים במודעיות שונות.
חברים מפלנטות רחוקות הגיעו ביום חג זה; ספינות רבות נכנסו אל פני הפלנטה לערי האור, למרכז הפלנטה.השמבלה זהרה באור עצמתי, והיהלום הפנימי של גאיה הואר, והציף באור את כל רבדי גאיה. דחיסות אנרגטית פנימית שוחררה; הגשם והשלג הרב שפקדו מקומות רבים בפלנטה נוצרו על מנת לרכך ולעדן את הקיטור שיצא מהאדמה וכך בני האנוש זכו בהגנה רבה ואופשר לכם, לנו ולגאיה לחגוג את היום המקודש והעצמתי, ה-21.12.2012.
ואנו יחד עמכם יצרנו מעגלים ברחבי הפלנטה, החל מכניסת האנרגיה המקודשת בחצות ועד לפתיחת השער בצהרי היום; והשער עודנו פתוח, והוא ימשיך להיות פתוח במשך החודשים הבאים. ובני האנוש ממשיכים להתעורר ולחוש את השינוי שחל בקרבם. השינוי מתבטא בגוף הפיזי – ייתכן וחלקכם יחושו את לבכם פועל בצורה שונה, ייתכן ותחושו בעייפות; גופכם הפיזי קולט תדר עצמתי. המפגשים הקהילתיים חשובים במיוחד בימים אלו על מנת שתקיימו, עם בני אור נוספים, עבודת אור על גופכם, על רבדי הדי-אן-אי המתעוררים וממשיכים להתעבות, ועל מנת שתעוררו את צופני האור שבגופכם ובמרכזי הצ'קרות. אכן, ככל שתרבו לבלות עם בני אור, כך תישאו את התדר החדש ביתר קלות.
כיצד אנחנו יכולים לזהות את בני האור? אתם שואלים.
לבכם המקודש יפנה ויוביל אתכם ויחבר אתכם אל בני האור. תמכו אחד בשני בימים אלו, שימו לב להיכן התדר יורד והעשירו את סביבתכם בתדר האהבה. ייתכן כי חלק מכם ינדדו במדינתם ואולי אף בעולם; אכן, בני אור רבים חוזרים בימים אלו למקורות, ולכן רבים מכם יחושו רצון לעבור למקום מסוים, ייתכן אף בלי להיות מודעים למעבר ולצורך הפנימי. אך הצורך מגיע ממקור נשמתי עתיק, וכן, גאיה קוראת לכם להגיע על מנת שתוכלו לעזור ולתמוך בתהליך ההתעלות במקום.
בני אור אהובים, התהליך מתרחש; העולם החדש נוצר, ואתם תחושו בשינויים בכל הארגונים ובתחומי חייכם. האנושות חוזרת לימי הבריאה, לימי למוריה, שבה תפקדתם במלוא תשעים האחוזים של צופני הדי-אן-אי של הידע הקוסמי שלכם. כבני למוריה, כבני המאיה, אתם מתעוררים בימים אלו להבנה הנראית מבעד למימד החמישי; המסך אינו קיים, הוא הורם. כעת אפשרו זאת לעצמכם והסירו את המגבלות שעדיין קיימות במוחכם. הפעילו את בלוטת האצטורבל ואת מוח הקריסטל, ואפשרו לעצמכם לחיות מתוך החיבור לאלוהות שבתוככם, החיבור לאחד.
אני מזמין אתכם למפגש מרגש עם המאסטר זוהר.
מברך אני אתכם, חברים ותיקים. אכן, אני מתבונן בכל מי שקורא את שורות המילים האלו; התדר האנרגטי נכנס אל תבונתכם ומעיר את נשמתכם אל החיבור הקיים בינינו מאז ימים עתיקים – ימי למוריה ואף לפני כן. אכן כך; הנני מכיר אתכם על פי צבע התדר היוצא מהילתכם. האם אתם עדים לחשיבות ההילה המקיפה את גופכם? האם אתם עדים לחשיבות התזונה שלכם? לחשיבות השתייה ולטיב המים שאתם שותים? האם אתם עדים להרס שאתם גורמים להילתכם עם הכנסת סוכרים, סיגריות, אלכוהול וסמים לגופכם, או בכך שאתם נמצאים בקרבת אנשים אשר שותים מעשנים או שאינם בעלי תדר תואם?
אספר לכם סיפור קצר על נזיר שחי במערה בעיר טיבט. באחד מהימים בהם התבודד, נכנס הנזיר המתבודד למערה; נכנס והבין כי הוא נמצא במבחן; מבחן האמונה. הנזיר מצא לעצמו אבן נוחה והתיישב עמוק בפנים, וחש כי המקום שבו הוא יושב הוא המקום הראוי. הוא עצם את עיניו ונכנס למצב של מדיטציה עמוקה; הוא חבר להלמות לבו, חבר לנשמתו, חבר לאמונה, חבר למלאכיו ואט אט חזרר לנשום את נשימת האלוהות היוצאת מצינור הפארנה שבקוקוד ראשו. כך ישב הנזיר ימים שלמים ל ללא מזון וללא מים, ורק נשם את הנשימות העדינות של הפארנה שיצאו מקודקוד ראשו.
חלפו להם שלושים ימים, והנה הגיע אליו מלאך ושאל אותו אם הוא מעוניין לחזור ולחיות בחיים הגשמיים. ענה לו הנזיר כי אכן הוא מעוניין. "ומה תעשה בחיים הללו? האם אתה זקוק לגופך?" שאל המלאך. ענה לו הנזיר: "אכן, כן. לעשייה וליצירה, להגשמת השמחה של האלוהות מתוך לבי, לאהבה לחיי הצומח ולאחדות עם הבריאה". דרך ההתנסות בניתוק מגופו, הבין הנזיר את חשיבות בחירתו בחיים האלו בגוף החי והנושם, והבין כי לגופו תפקידים רבים בעולם הגשמי. הוא חזר לנשום דרך גופו הפיזי, חזר לפקוח את עיניו, חזר למימד השלישי. יחד עם המלאך הוא חזר למנזר והחל משקם את גופו במזון מאימא אדמה, מזון שהחזיר אותו לגופו הפיזי אשר בחר, והוא החל לחיות ביצירה ובהנאה.
וכך אתם, אהובים הנמצאים במימד השלישי. היזכרו מהי בחירתכם ומהו תפקידכם בימים אלו. אינכם נזירים; יש בפניכם פיתויים רבים, ובאותה קיצוניות אתם נשאבים למקומות אשר אינם מעניקים לכם את היכולת לחבור לגופכם הפיזי ולקיים בטוהר את שליחותכם פה, עלי אדמות. גופכם רוטט בתדר מסוים. כאשר אינכם מאוזנים,אינכם מגשימים את אשר ייעדתם לעצמכם. אכן, זה שיעור של אמונה ביכולת שלכם ליצור את דרך חייכם בעולמכם. אינכם זקוקים יותר להגיע למצב קיצון על מנת להתעורר, על מנת להבין ועל מנת לקבל; עליכם לחגוג וליהנות מהמקום של המודעות שלכם. עליכם להיות קשובים לנשמתכם, לגופכם ולתבונתכם.
אכן, בימים אלו הנני לוחש לבני האנוש מחדש; הנני מגיע מתדר ההרמוניה; הנני מגיע מתדר השלום.
לעיר האור טלוס הגעתי לפני כ-12,000 שנה כדי לתמוך ולעזור בצמיחה ובהתפתחות של העיר. עיר יפה ומיוחדת היא לכל בני האור בפלנטה, ולי במיוחד.
הנני מזמין אתכם למקדש חדש אשר מתגלה ונפתח לאנושות הנמצאת תדר ההתעלות וההרמוניה; אני מזמין אתכם להיכנס למקדש הזוהר, לרובד הריפוי.
נשמו שלוש נשימות עמוקות וראו כיצד קרן האור הלבנה המגיעה מהמקור המקודש, ממרכז השמש של מקור האחד, חודרת ושוטפת את מרכז צ'קרת הכתר שלכם. הלוטוס נפתח ומתרחב עם אור הבריאה; ראו את עצמכם במרכז העיר טלוס, וגופכם האתרי מואר, מתרחב… אתם עומדים במרכז העיר ליד להבת התמיד, להבה המשדרת בכל זמן את תדר האהבה, אהבת האין-סוף. לבכם מתרחב וגדל; לבכם מואר. חושו את השלווה בגופכם …
הנכם מוזמנים לבוא עמי למקדש הזוהר. אנו מרחפים יחדיו, וכבר עיניכם הפנימיות רואות את המקדש הזוהר. התבוננו במראהו – פירמידה עצומה בגודלה, בנויה מקריסטלים אשר מקרינים גוונים שונים של זהב, כסף ולבן בוהק. התבוננו וראו כי שער הזהב של הפירמידה פתוח, והנכם מוזמנים לעבור דרך הקשת הניצבת לפני הפירמידה. קחו נשימה עמוקה; עמדו תחתיה; הקשת פולטת זרמי טיהור הנכנסים לגופכם ומטהרים אותו היטב, וכל מה שאינו מכיל את תדר האהבה, נפלט ויוצא החוצה. נשמו עמוק; אפשרו לכל מה שצריך להישאב פנימה, ואת מה שלא צריך, שחררו.
אתם פוסעים קדימה למקדש הזוהר ונכנסים לתוכו, ואני עמכם, מלטף ואוהב ותומך.
לפניכם שלושה כוהנים המקדמים את פניכם ומברכים אתכם לשלום. לכל כוהן יש שרשרת מרובעת מקריסטל עשוי זהב, וכל אחד שנכנס מקבל שרשרת קריסטל שקופה. שרשרת זו תעזור לעדן את האנרגיות העצמתיות שאותן תחוו במקדש.
נשמו עמוק; אתם נכנסים; התבוננו בפרחים הרבים הפורחים, התבוננו במפל המים הזהוב כסוף הזורם. נשמו עמוק, והיכנסו למרכז הפירמידה. ממעמקי אדמת הקריסטל יוצאת להבת הזוהר,המורכבת משלושה צבעים לבן בוהק להבת ההתעלות, להבת הזהב ולהבת הכסף .
להבה הזו מכילה את להבת ההתעלות,שצבעה לבן בוהק והיא מכילה את שבע הלהבות המקודשות ויוצרת את איכות ההתעלות למימד החמישי; את להבת הזהב, העצמתית , קטליזטור של אנרגיה, הנכנסת בימים אלו לפנלטה ואת להבת הכסף אשר שוברת את האנרגיה שאינה מדויקת, בונה את התדר האנרגטי ומתאימה אותו לגופכם. התדרים הנכנסים לגופים צריכים להיות תואמים זה לזה, ולעתים הם קשים מדי או חזקים מדי. התכונות של להבת הכסף מאפשרות לה לרכך ולהתאים את האנרגיה לגוף האתרי, אשר קיים במימד החמישי, להפעיל את הדי-אן-אי בתיאום עם הגוף הקריסטלי וליצור אחדות בין כל המרכיבים – ליצור את השלם, את הווייתכם.
נשמו עמוק את להבת הזוהר, חושו אותה חודרת לכל הווייתכם; נשמו עמוק וחושו אותה חודרת לכל התאים, לכל הפרוטונים והאלקטרונים, לצפנים, לדי-אן- אי, ללבכם..
נשמו עמוק; האור נכנס לכל מרכזי האנרגיה, נכנס ללבכם; אהבה רבה שוטפת אתכם; אתם אהובים, אתם מבורכים בתהליך זה.
ראו את הלהבה ממשיכה ללטף את הווייתכם, ואני, אהובים, עובר אחד,אחד, מתבונן, תומך בתהליך, מברך.
נשמו עמוק; התהלך הסתיים, וגופכם הוטען בלהבת הזוהר, להבת המימד החמישי, להבת העולם החדש. ואתם נפרדים ויוצאים מהמקדש, מפירמידת הזוהר, יורדים במדרגות, מחזירים לכוהנים את שרשרות הקריסטל ונפרדים. מדריך מהמקדש מלווה אתכם אל שביל לבני הקריסטל, מעבר לרובד הריפוי וחזרה למרכז עיר האור טלוס. אתם חשים קלילות, עצמה, טיהור, ערנות. אתם נפרדים לעת עתה, חוצים דרך שער בין-מימדי וחוזרים לגופכם הפיזי, לפה ועכשיו, ואתם מלאים, חיוניים, מאושרים.
צאו לדרככם אהובים, צאו לעולם החדש, לעולם של הרמוניה בכל תחומי חייכם.
מברך אתכם בזוהר הבריאה בעולמכם
המאסטר זוהר. ( תוקשר על ידי איילת סגל 23/12/2012)
*זוהר הוא מאסטר ותיק מאוד מהעיר שאמבאלה שבפנים כדור הארץ.הוא נמצא כל הפלנטה וחי באותו גוף כ250,000 שנים . גובהו כארבע וחצי מטרים , הוא נראה כבן 35 ובעל שיער לבן בוהק. הוא סייע בבניית העיר טלוס לפני 12,000 שנים , כאשר הלמוראנים עברו לשם לראשונה. זוהר אומר: שהיתי זמן רב בטלוס ב12,000 השנים האחרונות בייחוד בהתחלה. למדתי לאהוב מקום זה ממש כפי שאני אוהב את עירי שאמבאלה. (מתוך:הלכות ממד החמישי, אורליה לואיז ג'ונס,הוצאת אהבה)
