אני יושבת על הסלע המוכר , כאילו חיכה לי שאשוב , לבדי , וסביבי גם הם , אחי ואחיותי העצים הסלעים ניצבים זקופים , תמיד קשובים , הדממה היא בליבי .
מי אני , פה לבדי במסע , ללא מחוייבויות , אליהן נקשרתי בעולם הארצי .
לא תפקידים כובעים משימות , הנפש נושמת אותי את הוויתי
מי אני ? אני הכל אדמה ושמיים אויר ואור, אני לא כלום , נודדת בין אותם הגופים אותם בחרתי
משחקי התפקידים , אם ובת , אישה ואחות …
הלא כך כולנו , אהובים התעוררו, ראו את העולם המתרסק כך אנו חחוים כאשר המוכר נעלם
אך הוא בעצם חוזר חזרה , לאיזון , הוא חוזר חזרה לשיקום .
כה רבים חוזים את שיהיה , חשים את הרצון שלנו לשינוי , רבים גם חשים את השינוי בחייהם , מקומות עבודה משתנים , הדרך שבה חיינו ..משתנה .
שימו לב התרבות משתנה…אנו יודעים כיום כי העולמות עומדים בפני מיזוג העולם הגשמי ועולמות האור .
רואה את הפתח לטלוס , השער ממש בפניי, נושמת עמוק ומתקרבת ירידה כה תלולה פנימה .
אם ארד שוב לא אחזור…
והנה חשה את קולו , ביתי שלי , אוהלת ..
והנה חשה את קולה , ביתי שלי אהובה.
אדמה וגאלאתיה , הורי מטלוס.
אני זוכרת את המפגש הראשון איתם עם חזרתי מההר ללפני עשור , כמה דמעות הזלתי אז , ומאז השערים נפתחו ואני אחת איתם .
העולמות אינם מבלבלים שוב , נוכחים הם שוב איתי .
אני רואה את טלוס ונכנסת פנימה אל עיר האור , דמותי המקבילה מקבלת את פניי
ואיתה אהבתי , רואה אני אותם ומתמזגת עם דמותי
גופי שוב מתמלא באורות הנשגבים , בצלילים ואני רואה את שיערי צמות צמות וראיתי נפתחת , מעיני אני רואה אחרת , רואה צבעים אחרים ואת חדות חברי בני העיר .
אני נעה במרחב בין הנחל הלוקח אותי למפל הפרחים בצדדים חיים הם נעים ונושמים כל פרח בתוכו יישות חיה והם מברכים אותי על נוכחותי המלאה .
אני נעה הלא ה במרחב רואה את הפמלייה הצועדת יחדיו איתי , והנה דונבלו מברך אותי , ברוכה הבאה אחות , חיכינו לך .
אבל אני פה כל הזמן , אני אומרת , כן אבל בנוכחות ערה ומודעת בחדות שכזו , זה זמן רב לא נחכת .
כאשר את על ההר גופייך הפיזיולוגים מגיבים אחרת .
על כן את מגיעה פעמיים בשנה בעשור האחרון , להטען ולהעביר את האור ואת התדרים .
אנו בכל מפגש עובדים עם הגופים שלך על מנת שתוכלי להיות השליחה שאת .
להעביר את מסריו של הכהן הגדול אדמה , ולהוביל את המשימות להן את נדרשת .
אני חשה כזו שמחה בליבי ואת גופי מתמלאים גמישים מוארים ,
דונבלו , אח יקר , אני אשאל אותך שאלה אותה אני מרבה לשאול בימים אלו ?
האם עשיתי נכון שבטלתי את הקבוצה .
דונבלו מסתכל עלי..בעינין הירוקות עמוקות נוצצות הן באור
אהובה שאת אחות , תחילה המסע לא התבטל , העברת אותו דרך מסכי הקריסטל ,בני האנוש הנבחרים
אלו אשר כומהים אל ההר יגיעו למסע הבא אשר כפי שאת יודעת נבנה מחדש לאותם נושאי התדרים הגבוהים .
הקיץ הזה הנו קיץ המיועד לך אהובה, על מנת שתוכלי להמשיך ולשאת את המאורות הגבוהים .
הביני , הגופים של מי שעוסק בתהודות האור משתנים .
זאת את יודעת וכבר מלמדת , רואה את את גופייך שלך המשתנים כאשר את על ההר , הדי אן אי שלך שונה , תאי המוח ומסת אור רבה יותר עוברת כיום דרכך .
הבוקר הראנו לך כי כל בקשה שלך מתמלאת כה בקלות , גם את אנרגיית האינטרנט הנעת והחיית במקום בו ״אין קליטה״ לטעמך .
אזי אהובה , האמיני וראי כי ההפתעות רבות נוספות יעלו בעשור הקרוב.
השקיטי אל ליבך , והטמיעי את אורך .
התחושה הנובעת ממך של שלוות האין סוף , הינה האור עימו תחזרי לארצך . יש להטביע את החיבור הנעשה בין הגופים .
היית עדה לכל הנעשה בעשור האחרון , ואנו מראים לך את קווי ההתוויה הלאה.
במה עלי לשתף את החברים אני שואלת ?
אני רואה את אדמה עם חולצתו התכולה , אני רואה את עיניו בוהקות נוצצות מביטות בי עמוקות
״הזיכרון , הזיכרון הנוכח בתוכם הוא החשוב להעיר , אכן הזיכרון התאי וזכרון הנשמה לאותם הימים בהם היו ערים בגופים מהלכים .
העבודה על סלילי הדי אן אי , הפעלת מרכזי האור בגופים , ומאוד חשוב שתיית מים נקיים נתולי מתכות ורעלים . הם האוטמים .
כאשר עוד ועוד אחים ואחיות יותעוררו לזכרונות גלגוליהם , אז הם ישחררו כל פחד ושיתחררו מהפחדים הכובלים אותם , אכן הפחדים והכבלים הם המונעים את ההגשמה .
החיים לא נועדו לחיות מתוך סבל , אלה מתוך שמחה והגשמה , על כך דברנו רבות , וכן בעשור האחרון חוויתם בקהילת האור הנפלאה את אורות השמחה.
על כן , העולם החדש הנו עולם אשר כבר קיים , כעת חוצים אתם את הגשר בין העולמות , וכאשר העולם הישן מתפרק , מעצם היותכם בני אנוש אשר חוויתם מצבים מאתגרים בחייכם , הן גם כעת אתם אוחזים בתדר ההישרדות .
תדר זה לעיתים , כובל אתכם מתוך האמונה הפנימית ודרך ההתמסרות לחדש שיבוא.
התמסרות מתוך תודעה ערה של ידיעה לאן אתם נעים , מהו השלב הבא בחייכם .
ראו זאת תחילה בהיבט הרוחני , ואחר ציירו זאת בהיבט הגשמי .
הבינו כי העולם הנו מראה של כל חשיבה הנובעת מתאי המוח ותהודת האור הגבוהה .
אתם אהובים גופים חיים מהלכים ומחוברים אל עולמות האור , בימים ההם ימי למוריה הגופים שלכם היו גבוהים במידה רבה , כך נשאתם אור רב בחיבור עם התודה הגבוהה.
כיום הגופים הצטמצמו , רבים מבני האנוש ניתקו לגמרי את זרם תהודת האלוהות , יש כאלו אשר עודם מחוברים , ואתם אהובים , אתם בשלבי החיאה של חיבור בין הממדים .
האם יש כלים חדשים , אדמה לחיבור המימדים בעולמנו ?
״עבודת האור דרך קרני הלהבות , מי שמתמיד בכל יום הינה כלי עזר נפלא, אשר מאפשר הערה
כאשר אתם מזינים את הגופים שלכם באור הענוג הוא חודש אל כל רבדי התאים והגופים ואזי אתם בעלי היכולת להפעיל את כל גופיכם , גם אלו הגבוהים .
התודעה היא המחברת , היא הנושאת את הזמרת האור במידתיות הנכונה לגופים שלכם .
אספר לכם על הימים הראשונים בהם הגענו אל שאסטה לבנות את עיר האור הייחודית טלוס.
האם ביצענו את העבודה במעמקי ההר בידינו , בעבודה פיסית .
יודעים אתם שלא , בראנו יחדיו את מראה העיר בתודעתנו , ישבנו יחדיו 12 נציגי העיר ותכננו לפרטי פרטים את המפלסים השונים המרכיבים את העיר , את המקדשים את מרחבי המגורים והמזון , החינוך וההגשמה .
כך נוצרה העיר , אט אט היא המשיכה להתפתח עם הדור הצעיר אשר ממשיך ובונה את העיר לטובת צרכיו .
שימו לב , מה קורה בעולמכם , לאחר שלב ההפתעה , רבים מנשמות האנוש הבינו כי הסיפור של הקרונה היא עמוק אף יותר מהמסופר בחדשות שלכם .
אט אט , עוד ועוד חברים מתאספים ומעיזים לשאת את קולם , ארץ ישראל , בני העם הנושא את האור הגבוהה , עומדים ומבקשים , מה הם מבקשים ?
מבקשים הם מנהיגות הוגנת לעם מנהיגות , מבקשים הם צדק ויושרה , לחיות את חייהם בהוגונות ושפע, שוב הם אחד בליבם . התאחדו בשם הקריאה לעתידם .
מאז הימים בהם האנושות ירדה לשלב העבדות , היו מספר מהפכות אשר בהם קמו אותם נפשות ופרצו את כבלי החשכה .
היתבוננו פנימה היכן הכבלים שלכם בתוככים , היכן אתם עדיין עצורים מלאמר מי אתם !
ראיתי עצמי לוחמת של אור במימי המהפכה האמריקאית , בימי המהפכה הצרפתית …רואה עצמי גם היום נושאת את לפיד היושרה והאמת .
שואלת את אדמה…אז מה עתיד לנו בימים אלו ?
אדמה:
שימי לב למלותייך , יקרה, שימי לב להטיית הזמנים .
אנו פועלים במישור אחד עמכם , מישור זמן הווה , הוויתכם היא הנדרשת להיות נוכחת בכל רגע ורגע
נוכחותכם , היא זו הנדרשת להביא את ביטוייכם .
אהובים , שאתם בני אור יהווה , אתם הנושאים קידודי פן האלוהות , אתם המתעוררים למסרי האמת .
לכם השערים פתוחים .
מוזמנים אתם לנוע בשבילי האור של טלוס, מוזמנים אתם לנוע בשבילי החכמה , היא זו הנפתחת למרחב האישי של חייכם .
אתם אהובים הבוראים את מרחבי חייכם , אתם הבריאה הגדולה. ״
חשה , את הילתו , וליבי מתרחב , נושמת עמוק
ממשיכה לנוע במרחבי העיר , ביתי בית טלוס
הנני אתכם , אחת ,
איילת- אוהלת
Comments