מסע אישי אל פסגת הר השאסטה קיץ 2021

---

והימים ..ימי ראשית הקיץ פסגה ..מהי אותה פסגת החלומות / שאיפות / רצונות שלכם…? במסע החיים אנו מרבים להציב בפנינו יעדים , חלקן גלויות האחרות סמויות מגיעות מהתת מודע… עמוק בתוך היעדים..יש שם חלומות וכאשר אנו מגיעים לאותו היעד גם ובעיקר שהמסע רבוי אתגרים וקשיים , כאלו שאנו נושמים עמוק פנימה וממשיכים הלאה לטפס … כאשר אנו מגיעים למעלה לפסגה וחשים את תחושת ההגשמה , אזי אנו יודעים אנו חשים את העצמה הפנימית - כוח הרצון אנו קוראים לזה, אולי החיבור להוויה שאני … אני מכורה לכאלה , זו האמת , אבל רק לאותן הפסגות אשר מניעות בתוכי את צ׳קראת החיים , את הצ׳י , את התחושה וההתרגשות את זרימת האנרגייה והחיות , מוציאה אנרגייה ונושמת אותה פנימה שוב . מכורה ליעדים ומשימות , אכן כן וגם לעשייה הקשוחה שלפני כל ההגשמה . כך מיעד ליעד ..צועדת בנתיב החיים . במהלך השנת הקורונה , אותה שנה משנה תודעה , חשתי כי זהו הזמן שלי להמשיך אל היעד הבא, מהו אותו היעד היה לי ברור פסגת שאסטה! כמי שחקרה ובמהך 11 השנים טפסתי על ההר הקסום , שם למעלה ממש שם היכן שהרוחות הגדולות נושבות , היכן שנוגעים בכוכבי הקוסמוס , היכן שמתגלמת לה עיר האור העילית של טלוס , טרם הייתי . ידעתי בליבי כי זוהי השנה להגשמת החלום, עלייה לפסגת המקום האהוב עלי בפלנטה - הר שאסטה . מה באמת יש שם מעלה בפסגה ..? במקום בו קרני השמש פוגשות את כתר ההר היכן שהחלליות נכנסות ויוצאות מהמקום בו בוקעות קרני הלהבות וצבעי אור מדהימים בכל המסעות אליהם אנו מגיעים . יצאתי למסע המרגש עם בני אשר סיים י״ב שנים ותמיד נא בליבו את האהבה לטבע העצמתי והיכולת לחיות כחלק ממנו . ועם אח למוראני יקר יורמי אשר במסע ההתעלות לשנות 2017 הבענו שנינו את הרצון לעלות ל..פסגת ההר. וההר עצמתי , עם הגעתנו אל שאסטה חשים את תהודתו , אויר האקלימי סביב ההר קשוח , קיץ חם ויבש חורף קר ומושלג . ההר ללא שלג , השמש עצמתית מהגובה , העיירה נוכחת ממש בשולי ההר וכך חיים בצדו של ההר אלו הנקראים , אלו אשר מוכנים לחוות את תהודתו . במהלך השנת הקורונה , אותה שנה משנה תודעה , חשתי כי זהו הזמן שלי להמשיך אל היעד הבא, מהו אותו היעד היה לי ברור פסגת שאסטה! כמי שחקרה ובמהלך 11 השנים טפסתי על ההר הקסום , שם למעלה ממש שם היכן שהרוחות הגדולות נושבות , היכן שנוגעים בכוכבי הקוסמוס , היכן שמתגלמת לה עיר האור העילית של טלוס , טרם הייתי . ידעתי בליבי כי זוהי השנה להגשמת החלום, עלייה לפסגת המקום האהוב עלי בפלנטה - הר השאסטה . מה באמת יש שם מעלה בפסגה ..? במקום בו קרני השמש פוגשות את כתר ההר היכן שהחלליות נכנסות ויוצאות מהמקום בו בוקעות קרני הלהבות וצבעי אור מדהימים בכל המסעות אליהם אנו מגיעים . יצאתי למסע המרגש עם בני אשר סיים י״ב שנים ותמיד נא בליבו את האהבה לטבע העצמתי והיכולת לחיות כחלק ממנו . ועם אח למוראני יקר יורמי אשר במסע ההתעלות לשנות 2017 הבענו שנינו את הרצון לעלות ל..פסגת ההר. וההר עצמתי , עם עגעתנו אל שאטסה חשים את תהודתו , אויר האקלימי סביב ההר קשוח , קיץ חם ויבש חורף קר ומושלג . ההר ללא שלג , השמש עצמתית מהגובה , העיירה נוכחת ממש בשולי ההר וכך חיים בצדו של ההר אלו הנקראים , אלו אשר מוכנים לחוות את תהודתו . ביום הראשון נערכנו למסע, נכנסתו אל החנות המוכרת 7 סיזן , ושם לפי רשימת הציוד נערכנו בתיקים מסע, קסדות , מכנסי רוח …ועוד..אכן בפסגה רוח קרה מאוד ויש להכין עצמנו .. נפגשנו עם המדריכים המקסימים שלנו , ויצאנו עם הרכב עמוק אל ההר , הפעם בצדו הדרומי מערבי לצד העיירה מקלאוד , שם דרך שביל עפר העמקנו ואבק מכסה את רכבנו עד לנקודת ההתחלה. נושאים את התיקים השוקלים 14 קל, ומתחילים לצאת בשביל אל מעמקי היער … הר השסטה הינו הר געש רדום , יחסית צעיר לפלנטה שלנו , מקיפים אותו עצי אורן ענקיים סלעי הבזלת חדים הנוף מרחיב הנשמה ..ים של עצים והרוח נושבת יצאתי למסע , לחקור את ההר האהוב ממקום אחר לא מוכר , מצדו הדרום מערבי וכן לטפס לפסגה ! ממשיכים בצעידה בשביל המעמיק והעצים מדברים , ולהם פרצופים כה רבים , הם לוחשים ומברכים את אלו אשר מוכנים ומעיזים … צועדים בשבילים עמוק פנימה …ועוברים בשער הפותח אל מרחב ענק וההר ממש לרגל עמק השופע מעיין שקט זורם לו ולצידו פרחים ודשא רך מקימים את האוהל ונחים לקראת העלייה, בזמן תנומה קלה אני מקשיבה לקולות המשפחה עוטפת אותי ומברכת .. ההתרגשות רבה. ב3 לפנות בוקר, מעירים אותנו , אנו מתארגנים הכוכבים מעלינו , ההר מואר והירח המלא הוא זה אשר מובל אותנו מעלה אל ההר הנושא קדושה , הלב נפתח , עם פנסי ראש אנו מתחילים את המסע ועולים ועולים והכוכבים נוצצים , צעד אחר צעד כל שעה עגולה הפסקה והתיק הכבד על הגב ועולים ל10 פיט ועוד הפסקה והנה השמש יוצאת וקן עדין זהוב נוכח בין החשכה מוחלטת לכחול העמוק ואל האור החדש השוטף אט אט ממשיכים ועולים והשמש ממשיכה להאיר והנה כתר ההר זהוב כולו והוא כבר נראה כה קרוב .. בדרך לפסגה אנו לומדים שיעורים רבים עולים מעלה ומתחלקים מעט מעטה עולים שוב וחשים את הקושי .. תחושת ההצלחה במעבר של אותם שערים קשים מעניקה לנו את האנרגיה להמשיך ולהגיע לעוד פסגה ועוד פסגה ויש רגעים שצריך לדעת להרפות לחוש את הגוף הנפש .. ולהודות על המקום שבו אתה נוכח כך הרגשתי בנקודה המדויימת של 12,400 פיט רגע לפני טיפוס רכס גבוהה ראיתי את אלו המטפסים אך החמצן הדליל , הפעיל אחרת את גופי ושרירי , וחשתי כבדות נכנסתי פנימה לגופי , וידעתי כי את הרכס הבא העצום אין הוא יוכל להניע וקראתי לאדמה אבי ומורי , והוא הראה לי את בני , הוא אשר יעלה לפסגה , זוהי שלו החניכה ואת יקרה מלווה את שלו … פניתי לזיו והסברתי לו , ותחילה היה לו קשה לקבל את אשר אמרתי , אך באומץ רב החליט להמשיך , ואכן כך עשה וחצה את קיר הגרניט הקשוח , ועוד המשיך לפסגת ההר הגבוהה וכפי שאמר ״לא היה שם הרבה חמצן אבל הוא היה המשובח ביותר!״ וראיתי אותו שם עומד בפסגה וקרן אור עצומה עוברת ומאירה ממעמקי ההר אל שמי הבריאה , וקרני הלהבות חגות שוב ושוב …והשמש שנתה את צבעיה לורוד וכחול , ירוק וסגול … הודייה על הזכות , החוויה והלמידה כי כי הפסגה נוכחת בחיי בכל יום ויום עם כל אהבה ליקריי , עם כל ההגשמות ההתרגשויות האתגרים כל יום הוא פסגה בשבילי . תודה ליורמי ולזיו על המסע המשותף , אוהבת אתכם